ניתוח לייזר לכריתת מיתרי הגרון נחשב לטיפול סטנדרטי בקרצינומה מוקדמת בגלוטיס (סדק הקול). אף על פי כן, קיימת חוסר הסכמה לגבי הגורמים המנבאים את חזרת המחלה.
מטרת קבוצת החוקרים מצרפת היתה לקבוע גורמים מנבאים לתוצאות בחולים עם סרטן מוקדם בגלוטיס, שטופלו על ידי ניתוח לייזר טרנס-אוראלי לכריתת מיתר הקול.
החוקרים ביצעו מחקר בקבוצה של 201 חולים שהיו בעלי סרטן מוקדם בגלוטיס וטופלו במרכז רפואי יחיד בניתוח לייזר לכריתת מיתרי הקול בין השנים 2001 עד 2011. החוקרים כללו פרמטרים קליניים הקשורים בניתוח, ביניהם: שלב (Stage) הגידול, סטטוס התזוזה של הכפלים הווקאליים, מיקומו המדויק של הגידול, מצב השוליים הניתוחיים וסיבוכים לאחר הניתוח.
החוקרים ביצעו בדיקת שרידות ל-5 שנים ללא מחלה בשיטת קפלן-מייר (Kaplan-Meier).
חולים עם מעורבות של התפר הקדמי (anterior commissure) (n=75) היו בעלי שרידות נמוכה ל-5 שנים ללא מחלה, באופן מובהק (54.6% לעומת 79.8%, p=0.0004), בעלי שיעור נמוך לטיפול מקומי בסיסי עם לייזר בלבד (71.0% לעומת 95.7%, p<0.0001), בעלי שימור נמוך של הגרון (91.6% לעומת 100%, p=0.0003), וכן בעלי שרידות נמוכה מסוג ספציפי (90.8% לעומת 99.0%, p=0.03). לא נמצאה מובהקות סטטיסטית בשרידות הכוללת (76.9 לעומת 88.5%, p=0.29). מצב השוליים הניתוחיים לא נמצא כמנבא טוב לתוצאות הניתוח בקבוצה זו של חולים.
מסקנת החוקרים היתה, כי למרות שמעורבות התפר הקדמי בסרטן הגלוטיס משפיעה על תוצאות הניתוח, ביצוע ניתוח לייזר לכריתת מיתרי הקול הינו אפשרות טובה בהתחשב ביכולתו לשמר את האיבר והשרידות הגבוהה.
במקרים בהם יש חזרה מקומית, יש לשקול את כל אפשרויות הטיפול הנוספות.
Identifying outcome predictors of transoral laser cordectomy for early glottic cancer
תגובות אחרונות