כריתת פוליפים במהלך קולונוסקופיה (Colonoscopic polypectomy) היא שיטה יעילה להפחתת ההיארעות ושיעורי התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת (colorectal cancer), אך היא כרוכה במספר סיבוכים.
עוד בעניין דומה
המחקר הנוכחי בוצע במטרה להעריך את ההיארעות של סיבוכים מוקדמים ומאוחרים לאחר כריתת פוליפים, ולבחון את הגורמים הקשורים להיארעות סיבוכים אלו במסגרת הקהילה.
בוצע חיפוש במאגר נתונים מרושת אחר מטופלים שעברו כריתת פוליפ במסגרת קולונוסקופיה ב-18 מרכזים רפואיים במהלך שלושה חודשים.
נמצאו נתונים לגבי 5,178 כריתות פוליפים שעברו 2,692 מטופלים, מתוכם 54.3% גברים אשר גילם הממוצע 59 שנים. 83.5% מהפוליפים שהוסרו היו קטנים מ-10 מילימטרים. 22.7% מהמטופלים היו תחת טיפול בנוגדי קרישה ו-57.3% מהם הפסיקו את נטילתם לפני ביצוע ההליך.
חמישה מטופלים (0.2%) חוו ניקוב של קיר המעיים (perforations) ו-114 מטופלים (4.2%) דיממו. שיעור הסיבוכים הכללי עמד על 4.4%. סיבוכים מוקדמים נצפו אצל 87 מטופלים (3.2%) וסיבוכים מאוחרים (אשר כללו את כל הדימומים החמורים) אירעו בקרב 32 מטופלים (1.2%).
ניתוח רב-משתנים מצא, כי פוליפ הגדול מ-10 מילימטרים הגדיל משמעותית את הסיכוי לדימום (יחס סיכויים, OR : 4.35), ופוליפ הממוקם בצד ימין נקשר לסיכוי נמוך ב-42% לדימום (ORי 0.58). שימוש בנוגדי קרישה הגדיל פי 5 את הסיכוי לדימום מאוחר (delayed).
החוקרים מצאו, כי בסך הכל, כריתת פוליפים במהלך קולונוסקופיה קשורה לסיכון של 1.4% לדימום קשה. גודל הפוליפ ומיקומו קשורים לסיכון לדימום בשלב מוקדם לאחר ההליך, בעוד ששימוש בנוגדי קרישה מגביר את הסיכון לדימום בשלב מאוחר.
תגובות אחרונות