הגישה הטיפולית לדלקת פרקים שגרונית (RA) השתנתה מאוד בשלושה העשורים האחרונים. לצד שיטות אבחון מדויקות יותר המאפשרות טיפול מתוזמן ומוקדם במחלה אל מחסני התחמושת של הראומטולוגים נוספו תכשירים ביולוגיים יעילים ששינו את מהלך המחלה של אלפי חולים. לאור התמורות חוקרים מאנגליה יזמו סקירת ספרות שיטתית כדי לבחון עד כמה הקדמה השפיעה על מהלכה המוכר של דלקת פרקים שגרונית משנת 1990 ועד היום. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Rheumatology.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו סקירה מקיפה של מאגרי מידע רפואיים מובילים וליקטו 28 עבודות מחקר אשר פורסמו בין השנים 1975-2014 ועסקו בהתקדמות רדיוגרפית ארוכת הטווח של דלקת פרקים שגרונית וכן 41 מחקרים שבחנו את הגורמים המנבאים להתקדמות ארוכת הטווח של המחלה.
מניתוח התוצאות עולה כי מידת הנזק המפרקי הממוצעת בכניסתם של החולים למחקרים השונים עמדה על 2.02% מהנזק המירבי הצפוי במחלה, ההדרדרות השנתית הממוצעת נאמדה ב 1.08%. הנזק הבסיסי היה דומה בעוקבות שגוייסו לפני ואחרי שנת 1990 (2.01% לעומת 2.03%), אולם קצב ההדרדרות השנתי הואט באופן מובהק אחרי שנת 1990 (0.68% לעומת 1.50%, P<0.05). רמות גבוהות של סמני דלקת חדה, היקף הנזק הראשוני, נוגדנים נגד RF ו CCP, כל אלה זוהו כגורמים מנבאים בולטים לנזק מפרקי ארוך טווח בדלקת פרקים שגרונית.
החוקרים מסכמים כי ב 25 השנים האחרונות המהלך המוכר של דלקת פרקים שגרונית עבר שינוי עמוק ומשמעותי. את ההאטה בקצב התקדמות המחלה סביר לזקוף לזכותן של גישות הטיפול החדשניות – החל משימוש אינטנסיבי יותר במטוטרקסט וכלה בטיפולים הביולוגיים המהפכניים שנכנסו לשימוש קליני בתחילת המאה.
מקור:
Have radiographic progression rates in early rheumatoid arthritis changed? A systematic review and meta-analysis of long-term cohorts Rheumatology (2016)doi:10.1093/rheumatology/kew004First published online: March 8, 2016
ערך: ד"ר צבי שליטנר
תגובות אחרונות