במדינות המפותחות קיימת עלייה בשיעור הדימומים הבתר-מיילדותיים (PPH) הדורשים מתן דם. כתוצאה מכך, רופאים מרדימים נקראים בשכיחות גבוהה יותר לסייע בניהול של חולות עם PPH קשה. מגיבים ראשונים לאירוע ובכלל זה רופאים מרדימים מאמצים לעיתים הנחיות של איגודים מקצועיים מקומיים או בינלאומיים. עם זאת, לא ברור האם ההנחיות של האיגודים המיילדותיים מתאימים לאופן המקובל של ניהול דם בחולה (Patient Blood Management-PBM).
במאמר הנוכחי בוצעה סקירה איכותנית של הנחיות ה-PBM של האיגודים המקצועיים הבאים: the American College of Obstetricians and Gynecologists; The Royal College of Obstetricians and Gynecologists, United Kingdom; The Royal Australian and New Zealand College of Obstetricians and Gynecologists; The Society of Obstetricians and Gynecologists of Canada; an interdisciplinary group of experts from Austria, Germany, and Switzerland, an international multidisciplinary consensus group, and the French College of Gynaecologists and Obstetricians. בנוסף, בוצעה סקירה של ההנחיות לניהול PPH שפורסמו על ידי ה- The National Partnership for Maternal Safety.
על בסיס הסקירה אותרו הבדלים משמעותיים בין האיגודים השונים בנוגע למתן עירוי דם ו-PBM. לאור ההתקדמות הרבה הקיימת בתחום ה-PBM במצבים לא מיילדותיים יש צורך בבחינת הנושא על ידי האיגודים המיילדותיים השונים. מחקר עתידי המשותף לאיגודי מרדימים ואיגודי מיילדות יכול לסייע בקביעת קווי מנחה אחידים למתן עירוי דם ו-PBM.
מקור:
Shaylor R. et al. (2016) Anesthesia and Analgesia
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27557476
תגובות אחרונות