מחקרים 19.12.2016

תוצאות לאחר 10 שנים של מעקב פעיל, ניתוח, או רדיותרפיה אצל גברים עם סרטן ערמונית מקומי

במחקר זה נבחנה היעילות של הגישות הרפואיות השונות לטיפול בסרטן ערמונית מקומי המאובחן ע"י רמות מוגברות של PSA בדם

חלק גדול מהגברים היום מאובחנים עם סרטן ערמונית מקומי על רקע בדיקת דם ל- PSA, החולים הללו רובם ללא סימפטומים בזמן האבחנה. עדיין קיימת מחלוקת לגבי הגישה המקובלת לחולים הללו כאשר שלוש האופציות העיקריות לטיפול הינם מעקב פעיל, ניתוח או קרינה. במחקר הנוכחי נעשתה השוואה בין שלוש הגישות הנ"ל ע"י בדיקת שרידות והתקדמות מחלה במהלך מעקב של 10 שנים מזמן האבחנה.

כ- 82,429 גברים בגילאים בין 50-69 בין השנים 1999 ל- 2009 עברו בדיקת PSA.י2,664 גברים אובחנו עם סרטן ערמונית מקומי. 1,643 מתוכם הסכימו לעבור חלוקה אקראית לקבוצות הנ"ל: מעקב פעיל (545 גברים), ניתוח (553), או קרינה (545). לציין שחציון ה- PSA אצל החולים שגויסו למחקר היה 4.6 (טווח בין 3-19.9), 77% מהחולים היה להם מחלה עם ציון גליסון 6 (ציון נע בין 6-10). נקודת המוצא העיקרית הייתה תמותה הקשורה לסרטן הערמונית בחציון של 10 שנים של מעקב. נקודות מוצא משניות היו שיעורי התקדמות המחלה, הופעת גרורות, ותמותה כללית. בכלל היו 17 מקרי תמותה הקשורים לסרטן; 8 חולים בקבוצת המעקב הפעיל, 5 חולים בקבוצת הניתוח, ו- 4 חולים בקבוצת הקרינה. ההבדלים הנ"ל בין הקבוצות לא היו בעלי משמעות סטטיסטית (P.value=0.48). כמו כן לא נראה שינוי מהותי במקרי התמותה הכללית בין הקבוצות השונות (סה"כ 169 מקרי תמותה, P.value= 0.87 באנליזת ההשוואה). שיעור הופעת גרורות בקבוצת המעקב הפעיל היה יותר גבוה באופן מובהק סטטיסטי לעומת שתי קבוצת הניתוח וקבוצת הקרינה (33 גברים לעומת 13 ו- 16 בהתאמה, P.value=0.004 באנליזה ההשוואה). שיעורי התקדמות המחלה היו גם כן יותר גבוהים בקבוצת המעקב הפעיל לעומת קבוצת הניתוח וקבוצת הקרינה (112 גברים לעומת 46 בכל אחת משתי הקבוצות האחרות, P.value פחות מ- 0.001 באנליזת ההשוואה).

על סמך התוצאות הנ"ל, החוקרים העריכו שיהיה צורך לנתח 27 ולהקרין 33 גברים על מנת למנוע הופעת מחלה גרורתית אצל חולה אחד בכל קבוצה. בכלל, כ- 9 חולים אמורים לעבור טיפול ניתוחי או קרינתי על מנת למנוע הופעת מחלה גרורתית אצל חולה אחד.

לסיכום, המחקר הנ"ל הדגים שאין הבדל בהישרדות לאחר 10 שנים בחולי סרטן ערמונית מקומי שהמשיכו במעקב פעיל לעומת חולים שקיבלו טיפול רדיקאלי (ניתוח או קרינה). כאמור שיעור החולים שפיתחו גרורות בקבוצת המעקב הפעיל היה גבוה יחסית לשתי הקבוצות האחרות אך ללא השפעה על השרידות של החולים. חשוב לציין שמדובר במחקר שכלל ברובו חולים עם מחלה בדרגת סיכון נמוכה (ציון גליסון 6) ועם רמות PSA עד 20.

מקור:

10-Year Outcomes after Monitoring, Surgery, or Radiotherapy for Localized Prostate Cancer
F.C. Hamdy, J.L. Donovan, J.A. Lane, M. Mason, C. Metcalfe, P. Holding, M. Davis, T.J. Peters, E.L. Turner, R.M. Martin, J. Oxley, M. Robinson, J. Staffurth, E. Walsh, P. Bollina, J. Catto, A. Doble, A. Doherty, D. Gillatt, Kockelbergh, H. Kynaston, A. Paul, P. Powell, S. Prescott, D.J. Rosario, E. Rowe, and D.E. Neal,
*for the ProtecT Study Group

http://www.nejm.org/doi/pdf/10.1056/NEJMoa1606220

נושאים קשורים:  מחקרים,  חוג סרטן דרכי השתן
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו