מחקרים שנערכו בטייוואן הצביעו על קשר אפשרי בין הפטיטיס C לסיכון מוגבר לפתח מחלת פרקינסון. במחקר שנערך באנגליה ביקשו החוקרים להעמיק ולהעריך את הקשר בין הפטיטיס וירלית ומחלת פרקינסון.

במחקר עוקבה רטרוספקטיבי נאספו נתונים ממאגר מידע לאומי באנגליה, הנוגעים לחולים שאובחנו עם הפטיטיס B, הפטיטיס C, הפטיטיס אוטואימוני, הפטיטיס כרונית פעילה ו- HIV, ונעשתה השוואה של שיעורי מחלת פרקינסון בקרב חולים אלו לקבוצת ביקורת מתאימה.

יחס השיעורים של מחלת פרקינסון בעקבות אבחנה של הפטיטיס B היה 1.76 (95% CIי1.28-2.37), כאשר יחס השיעורים של מחלת פרקינסון בעקבות הפטיטיס C היה 1.51 (95% CIי1.18-1.9). לא נמצא קשר משמעותי בין הפטיטיס אוטואימונית, הפטיטיס כרונית פעילה או HIV להופעה של מחלת פרקינסון. כאשר נכללו אך ורק מקרים בהם נעשתה אבחנה של מחלת פרקינסון כשנה לפחות לאחר אבחנה של הפטיטיס B או הפטיטיס C, יחס השיעורים נותר גבוה והיה 1.82 ו- 1.43, בהתאמה.

החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מראות שיעורים גבוהים יותר של מחלת פרקינסון בקרב מטופלים שאובחנו עם הפטיטיס B והפטיטיס C. ממצאים אלו עשויים להיות מוסברים על ידי גורמים יחודיים להפטיטיס וירלי, אך לא ברור האם הם משקפים תוצאה של המחלה הזיהומית, מנגנונים פתופיזיולוגיים משותפים, או תוצאה של טיפול אנטי-וירלי. יש אם כך צורך בעבודות נוספות על מנת לאשש את הקשר ולחקור מסלולים פתופיזיולוגיים אפשריים לצורך הסבר של תופעה זו, ואולי אף לאפשר הבנה מעמיקה יותר של מחלת הפרקינסון.

מקור:

Pakpoor J et al. Viral hepatitis and Parkinson disease: A national record-linkage study. Neurology 2017 Mar 29; [e-pub].

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  מחקרים,  הפטיטיס C,  הפטיטיס B,  מחלת פרקינסון