ישנו קשר מתועד היטב בין עישון אימהי בזמן היריון והפרעת קשב וריכוז המתפתחת בהמשך ביילוד. לא ברור עד כמה קשר זה מייצג סיבתיות ומעיד על השפעה תוך רחמית ישירה, ועד כמה מדובר בהשפעה של משתנים מבלבלים שונים (confounding factors). במחקר שנערך בנורבגיה, ביקשו החוקרים להשוות בין הקשר של עישון אימהי ל- ADHD ביילוד, לקשר של עישון אבהי, עישון של אמה של האם כאשר הייתה בהיריון עמה, ועישון אימהי בהריונות קודמים. כל אחת מהחשיפות הללו, להערכת החוקרים, הייתה עשויה להיות מושפעת מאותם הערפלנים כעישון אימהי, אך אינה מובילה להשפעה תוך רחמית ישירה. לצורך ביקורת נעשתה השוואה עם אחאים.

נתונים נאספו ממאגר המידע של מחקר Norwegian Mother and Child Cohort Study, בו נכללו למעלה מ- 100,000 ילדים. אימהות ואבות דיווחו במסגרת המחקר על עישון במהלך ההיריון, ואימהות דיווחו גם על עישון בהריונות קודמים, ועל עישון של האימהות שלהן כאשר היו בהיריון איתן. בנוסף, אימהות דיווחו על תסמינים של הפרעת קשב וריכוז בילדיהן בגיל 5 שנים. נתונים הנוגעים לאבחנה של ADHD בילדים נאספו אף הם ממאגר רישום לאומי.

במחקר נכללו כ- 104,846 ילדים, מתוכם 2,035 (2.0%) אובחנו עם הפרעת קשב וריכוז. שיעור ADHD היה <1.0% בקרב ילדים הצעירים מגיל 7 שנים, ו- 4.3% בקרב ילדים שהיו בני 14 בשנת 2014. שיעורן של נשים שעישנו במהלך ההיריון היה 8.5%, שיעורם של אבות מעשנים היה 24.6%, שיעורן של סבתות שעישנו כשהיו בהיריון עם האימהות היה 27.5%, ו- 15.6% מהנשים עישנו בהריונות קודמים. עישון אימהי במהלך ההיריון נמצא קשור להתפתחות תסמיני הפרעת קשב וריכוז בילדים בגיל 5 שנים בקבוצה הכללית, אך כאשר נבדק שיעור ADHD בקרב אחאים לילדים אלו, לא נמצא קשר כזה. עישון אימהי במהלך ההיריון לא נמצא כקשור באופן משמעותי יותר להפרעת קשב וריכוז בילדים בהשוואה לעישון אבהי, עישון של אמה של האם, או עישון אימהי בהריונות קודמים.

לסיכום, מתוצאות המחקר עולה כי הקשר בין עישון אימהי במהלך ההיריון והתפתחות הפרעת קשב וריכוז בילדים אינו מעיד על השפעה תוך רחמית ישירה, כי אם משקף השפעה של משתנים מבלבלים שונים שלא נמדדו עד כה.

מקור:

Gustavson, Kristin, et al. Smoking in pregnancy and child ADHD. Pediatrics 139.2 (2017): e20162509.‏

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  מחקרים,  הפרעת קשב וריכוז,  עישון בהיריון,  ערפלנים