פרפור פרוזדורים מהווה גורם סיכון משמעותי לאירועים חוזרים של שבץ איסכמי, אך לעיתים קרובות אינו מאובחן בקרב חולים לאחר מאורע של שבץ איסכמי חריף. ניטור ממושך באמצעות הולטר א.ק.ג עשוי להעלות את הסיכוי לאבחן פרפור פרוזדורים בקרב חולים אלו. במחקר שנערך בגרמניה במימון חברת תרופות, ביקשו החוקרים להעריך האם ניטור הולטר ממושך יוביל לשיפור באבחנה של פרפור פרוזדורים בקרב חולים לאחר שבץ איסכמי בהשוואה לטכניקות ההולטר המקובלות.

למחקר אקראי, תווית פתוחה, שנערך בארבעה מרכזים רפואיים בגרמניה גויסו מטופלים בני 60 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של פרפור פרוזדורים, שאובחנו עם שבץ איסכמי חריף, והיו עם קצב סינוס בבדיקת א.ק.ג בקבלתם. מטופלים נכללו במחקר ללא תלות בסיבה המשוערת למאורע, אלא אם סבלו מהיצרות משמעותית של עורק התרדמה או של עורק תוך גולגולתי. המשתתפים חולקו באופן אקראי לעבור בדיקת הולטר א.ק.ג ממושכת (סך הכל שלוש בדיקות הולטר - בראשית המחקר, וכעבור 3 ו- 6 חודשים, למשך 10 ימים בכל פעם), או לעבור בדיקת הולטר כמקובל (למשך לפחות 24 שעות). התוצאה העיקרית הייתה היארעות של פרפור או רפרוף פרוזדורים (למשך 30 שניות או יותר) במהלך 6 חודשים לאחר תחילת המחקר, ולפני מאורע של שבץ איסכמי חוזר.

כ- 398 מטופלים גויסו למחקר בין השנים 2013-2014, מתוכם 200 מטופלים עברו ניטור הולטר ממושך, ו- 198 נכללו בקבוצת הניטור המקובל. כעבור 6 חודשים, פרפור פרוזדורים אובחן בקרב 27 (14%) מהחולים בקבוצת הניטור הממושך (18 מהם אובחנו בבדיקה הראשונה של 10 ימים, 6 נוספים בבדיקה השנייה, ומטופל נוסף בבדיקה השלישית), בהשוואה ל- 9 (5%) בקבוצת הביקורת.

החוקרים מסכמים כי ניטור א.ק.ג ממושך בקרב חולים בני 60 ומעלה שאובחנו עם שבץ איסכמי חריף, נמצא כיעיל יותר באיתור פרפור פרוזדורים בהשוואה לניטור המקובל. ממצאים אלו מצביעים על כך, כי יש לשקול לבצע בדיקות ניטור ממושכות ותכופות יותר בקרב מטופלים מבוגרים לאחר מאורע של שבץ איסכמי חריף ללא אטיולוגיה ברורה.

מקור:

Wachter R et al. Holter-electrocardiogram-monitoring in patients with acute ischaemic stroke (Find-AFRANDOMISED): An open-label randomised controlled trial. Lancet Neurol2017 Apr; 16:282.

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  מחקרים,  שבץ איסכמי חריף,  פרפור פרוזדורים,  הולטר א.ק.ג