דלקת עור אטופית (AD) הינה מחלת העור הדלקתית הכרונית הנפוצה ביותר אך נכון להיום אפשרויות הטיפול במחלה בינונית-קשה הינן מוגבלות. אוסטקינומאב (סטלרה) הינה תרופה אנטגוניסטית ל-IL-12 ו-IL-23p40 שמעכבת הפעלה של תאים מסוג Th1, Th17 ו-Th22 ונמצאת בשימוש נפוץ בחולי פסוריאזיס. החוקרים ביקשו להעריך את הבטיחות והיעילות של אוסטקינומאב לטיפול ב-AD בינונית-קשה.

במחקר כפול סמיות עם קבוצת ביקורת, מסוג פאזה 2 זה השתתפו 33 חולים עם AD בינונית-קשה שחולקו באופן אקראי לקבל אוסטקינומאב (n=16) או טיפול אינבו (n=17) עם היפוך הקבוצות (crossover) לאחר 16 שבועות וקבלת מנה אחרונה בשבוע 32. משתתפי המחקר המשיכו לקבל סטרואידים טופיקליים קלים על מנת לעודד הפוגה.

התוצאים שנבדקו במחקר כללו מדדים קליניים (SCORAD50) ומדדים מבוססי ביופסיה של מבנה רקמה ודלקת באמצעות בדיקות ביטוי גנים וחלבונים.

קבוצת האוסטקינומאב  הגיעה לתגובת SCORAD50 גבוהה יותר בשבועות 12, 16 (התוצא העיקרי שנבדק) ו-20 לעומת טיפול אינבו אך ההבדל בין שתי הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית. הפרופיל המולקולרי של AD הדגים שינוי גנטי מוקדם איתן עם שימור נוסף עד שבוע 32 בקבוצה שהחל טיפול עם אוסטקינומאב. ויסות ברור ואיתן יותר של Th1, Th17 ו-Th-22 אך גם של גנים הקשורים ב-Th2 ב-AD נצפה לאחר 4 שבועות של טיפול עם התרופה י(MMP12, IL-22, IL-13, IFN-γ, elafin/PI3, CXCL1 ו-CCL17;יp<0.05). תגובה אפידרמלית (K16 והתמיינות סופית) הייתה מהירה יותר (4 שבועות) וממושכת יותר (32 שבועות) בקבוצת האוסטקינומאב. לא נצפו תופעות לוואי במהלך המחקר.

מסקנת החוקרים היא כי לאוסטקינומאב השפעה קלינית ומולקולרית ברורה אך ייתכן ותוצאים קליניים "עורפלו" על ידי אפקט אינבו משמעותי, ככל הנראה לאור השימוש בגלוקוקורטיקוסטרואידים טופיקליים ומינון לא מספק של התרופה ל-AD.

מקור:

Khattri, S et al. (2017) Experimental Dermatology,  26(1), 28.
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/exd.13112/full

נושאים קשורים:  מחקרים,  פסוריאזיס,  אטופיק דרמטיטיס,  דלקת עור אטופית,  סטרלה,  אוסטקינומאב,  ציטוקינים