חולים העוברים אינטובציה ומונשמים בחדר המיון, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח תסמונת מצוקה נשימתית חדה (ARDS) וסיבוכים הקשורים למנשם (ventilator-associated complications). חוקרים מארצות הברית ביקשו לבדוק האם תוכנית התערבות בת 4 חלקים שנועדה להטמיע פרוטוקול הנשמה תוך "הגנה ריאתית" בחדרי המיון, עשויה להוביל לירידה בשכיחותם של סיבוכים אלו.

מחקר שנערך במתכונת quasi-experiment (עם חלוקה לקבוצות שאינה אקראית), בחדר המיון של מרכז רפואי שלישוני בארצות הברית, כלל תקופת זמן טרם ההתערבות, תקופת הרצה של 6 חודשים, ותקופת התערבות. ההתערבות כללה הטמעת פרוטוקול הנשמה שמטרתו להגן על הריאות באמצעות מתן tidal volume מיטבי, קביעת PEEP מתאים, גמילה מהירה מחמצן, והרמת מראשות המיטה. התוצאה העיקרית הוגדרה כשיעורם הכולל של אירועי ARDS וסיבוכי הנשמה לפני ובעקבות ההתערבות.

במחקר נכללו כ- 1,192 חולים לפני ההתערבות, ו- 513 חולים לאחריה. נראתה עלייה של 48.4% בהנשמה תוך הגנה ריאתית בקבוצת ההתערבות. בניתוח נתונים מתוקן לנטיות (propensity score-matched analysis), שבו נכללו 490 חולים מכל קבוצה, ARDS וסיבוכי הנשמה אירעו בכ- 14.5% מהחולים טרם ההתערבות, וב- 7.4% מהחולים לאחריה (OR 0.47; 95% CI 0.31-0.71). בעקבות הטמעת הפרוטוקול, נראה הבדל משמעותי במספר ימי ההנשמה (3.7 ימים; 95% CIי2.3-5.1), ימי אשפוז במחלקת טיפול נמרץ (2.4 ימים; 1.0-3.7), וימי אשפוז כוללים (2.4 ימים; 1.2-3.6). שיעורי התמותה היו 34.1% בקבוצת החולים טרם ההתערבות, בהשוואה ל- 19.6% לאחריה.

החוקרים מסכמים כי הטמעה של פרוטוקול הנשמה המוכוון להגנה ריאתית בחדרי המיון, המהווה התערבות פשוטה יחסית, נמצאה קשורה להפחתה משמעותית של סיבוכים ריאתיים, ושיפור משמעותי בתוצאות הקליניות. יש לסייג ולומר כי מחקר שאינו אקראי בהחלט עלול לסבול מהטיות משמעותיות, אך ניתוח הנתונים תוך תיקון לנטיות נעשה במטרה להתמודד עם חולשה זו של המחקר, וחיזוק משמעותן הסטטיסטית של התוצאות.

מקור:

Fuller BM et al. Lung-protective ventilation initiated in the emergency department (LOV-ED): A quasi-experimental, before-after trial. Ann Emerg Med 2017 Mar 3; [e-pub].

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  מחקרים,  הנשמה מלאכותית מכנית,  סיבוכים הקשורים למנשם,  ARDS,  הגנה על הריאות,  תוכנית התערבות