במקרים רבים כחלק מבירור אי-פוריות עוברות נשים צילום רחם (Hysterosalpingography), ולמרות תפקידה האבחנתי של הבדיקה, ישנם דיווחים על עלייה בשיעורי הריונות בעקבותיה. חוקרים מהולנד ביקשו לבדוק האם סוג חומר הניגוד אותו מזריקים בעת הבדיקה (שומני או מסיס במים) עשוי להשפיע על האפקט הטיפולי שלה.

לצורך כך, נערך מחקר רב-מרכזי בכ- 27 בתי חולים ברחבי הולנד, במסגרתו נשים שעברו בירור של אי-פוריות חולקו באופן אקראי לעבור צילום רחם עם חומר ניגוד שומני (קבוצת השמן) או מימי (קבוצת המים). בהמשך, בהתאם לסיכוי המחושב של היווצרות היריון טבעי, חלק מהזוגות נותרו במעקב בלבד (expectant management), ובחלק מהמקרים הנשים עברו הזרעה תוך-רחמית. התוצאה העיקרית הוגדרה כהיריון מוצלח בתוך 6 חודשים מזמן הבדיקה.

כ- 1,119 נשים לקחו חלק במחקר, מתוכן 557 עברו בדיקה עם חומר ניגוד שומני, ו- 562 עברו את הבדיקה עם חומר ניגוד מסיס במים. שיעור דומה של נשים משתי הקבוצות נותרו במעקב לאחר הבדיקה, או עברו הזרעה תוך-רחמית. 39.7% מהנשים בקבוצת השמן ו- 29.1% מהנשים בקבוצת המים נכנסו להיריון במהלך תקופת המחקר (rate ratio 1.37; 95% CI 1.16-1.61), ולידות חיות אירעו בכ- 38.8% לעומת 28.1% מהקבוצות הללו בהתאמה (rate ratio 1.38). שיעורן של תופעות לוואי היה נמוך ודומה בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים כי שיעורם של הריונות מוצלחים ולידות חיות היה גבוה יותר בקרב נשים שעברו בדיקת צילום רחם תוך שימוש בחומר ניגוד שומני בהשוואה לנשים שעברו את הבדיקה עם חומר ניגוד המסיס במים.

מקור:

DREYER, Kim, et al. Oil-Based or Water-Based Contrast for Hysterosalpingography in Infertile Women. New England Journal of Medicine, 2017.‏

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  מחקרים,  אי-פוריות,  צילום רחם,  חומר ניגוד,  הזרעה תוך-רחמית