החוקרים השוו בין ורניקלין למדבקות ניקוטין (NRT) במעשנים עם הפרעת שימוש בחומרים (SUD-substance use disorder) בהיבט הפסקת עישון למשך שלושה חודשים (התוצא העיקרי) והפסקת עישון למשך שלושה ושישה חודשים בתקנון להיענות לתרופה ותוצאי עישון ושימוש בחומרים אחרים (תוצאים משניים). בנוסף, נבדקה השפעתה של הפרעת דכאון מג'ורית (MDD).

המחקר בוצע בתבנית אקראית כפולת סמיות עם קבוצת ביקורת במשרדי אוניברסיטה ברוד-איילנד, ארה"ב. כמו כן, בוצע ריבוד לפי סטטוס MDD, מין, תלות בניקוטין עם מעקב לאחר 3 ו-6 חודשים. במחקר השתתפו 137 מעשנים בוגרים בטיפול ל-SUD והימנעות מחומרים הקצרה מ-12 חודשים (77 בקבוצת הורניקלין ו-60 בקבוצת ה-NRT). המשתתפים קיבלו ורניקלין במינון 2 מ"ג ליום או NRT במינון 21 מ"ג ליום עם הפחתת מינון ל-7 מ"ג ליום במשך 12 שבועות.

ההשפעה על הפסקת עישון לשלושה חודשים הייתה p<.065 ללא משתנים שמוסיפים לניתוח הסטטיסטי (פקטור Bayesי3.35, תומך באפקט באופן חזק) והייתה שונה באופן מובהק סטטיסטית בתקנון לסטטוס עישון בתחילת המחקר (ורניקלין: 13%, NRTי3%; יחס סיכויים= 4.81, רווח בר-סמך 95% 1.00,23.13, p<.05). ההבדל לאחר שישה חודשים לא נמצא כמובהק סטטיסטית. השפעתן של התרופות על הימנעות מעישון הייתה מובהקת סטטיסטית לאורך זמן המעקב (p<0.05) בתקנון להיענות וסטטוס עישון בתחילת המחקר (יחס סיכויים= 6.40, רווח בר-סמך 95%, 1.00, 40.93). הבדלים בתרופות בתום שלושה חודשים נצפו במשתתפים עם הענות של ≥77% (p<.02). לא נצפתה השפעה של התרופות על שתיית אלכוהול כבדה, שימוש בסמים או תסמיני דיכאון.

מסקנת החוקרים היא כי ורניקלין לעומת מדבקות ניקוטין משפרת את הסיכויים להשיג הפסקת עישון של לפחות שלושה חודשים במעשנים עם הפרעת שימוש בחומרים המנסים להפסיק לעשן. אפקט זה אינו תלוי ברקע של הפרעת דכאון.

מקור:

Rohsenow, D.J. et al. (2017) Addiction. Epub.
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/add.13861/full

נושאים קשורים:  מחקרים,  עישון,  סיגריות,  ורניקלין,  CHAMPIX,  מדבקות ניקוטין