שני מחקרים קודמים, בעלי זרוע טיפולית אחת, הדגימו תוצאות סותרות בנוגע לפעילות של פאזופניב בסרטנים אורותליאלים לאחר כישלון של טיפול מבוסס פלטינה.

מחקר אקראי זה, מסוג פאזה 2 השווה את היעילות של פאזופאניב פומי במינון 800 מ"ג עם פקליטקסל (80 מ"ג/מטר רבוע בימים 1, 8, 15 כל 28 ימים) כטיפול קו שני. התוצא העיקרי שנבדק היה שרידות כוללת (OS).

בין אוגוסט 2012 לאוקטובר 2014, 131 חולים חולקו בצורה אקראית לאחת מזרועות הטיפול. המחקר הופסק מוקדם בהמלצת הוועדה העצמאית לבקרת מידע לאור חוסר הצלחה. אנליזה סופית לאחר תמותה של 110 משתתפים בוצעה אחרי זמן מעקב חציוני של 18 חודשים. 115 מקרי מוות אירעו בנתונים המוצגים במאמר זה.

שרידות כוללת חציונית הייתה 8.0 חודשים בקבוצת הפקליטקסל (רווח בר-סמך 80%, 6.9-9.7 חודשים) ו-4.7 בקבוצת הפאזופניב (רווח בר-סמך 80%, 4.2-6.4 חודשים). יחס הסיכונים המתוקנן היה 1.28 (רווח בר-סמך 80%, 0.99-1.67; P=0.89 חד צדדי). זמן שרידות ללא התקדמות מחלה חציוני היה 4.1 חודשים עבור פקליטקסל (רווח בר-סמך 80%, 3.0-5.6 חודשים) ו-3.1 עבור פאזופניב (רווח בר-סמך 80%, 2.7-4.6 חודשים; יחס סיכונים , 1.09; רווח בר-סמך 80%, 0.85-1.40; P=0.67 חד צדדי). הפסקת טיפול עקב רעילות אירעה ב-7.8% ו-23.1% מהחולים בקבוצת הפקליטקסל ופאזופניב בהתאמה.

מסקנת החוקרים היא כי לפאזופניב אין יעילות גבוהה מזו של פקליטקסל כטיפול קו-שני בסרטנים אורותליאלים ובקבוצה שקיבלה פקליטקסל נצפתה שרידות כוללת גבוהה יותר.

מקור: 

Jones, R.J. et al. (2017) Journal of Clinical Oncology. 35(16), 1770.
http://ascopubs.org/doi/full/10.1200/JCO.2016.70.7828

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן שלפוחית,  סרטן אורותל,  פקליטקסל,  פאזופניב