בשנה האחרונה דווח רבות על הערך הפרוגנוסטי והמנבא של צד הגידול הראשוני בקרב מטופלים עם סרטן גרורתי של המעי הגס (metastatic colorectal cancer - mCRC). לאחרונה פורסמו שני מאמרים מקיפים בנושא זה בכתב העת Annals of Oncology, האחד סקר את השפעת צד הגידול בשלושה מחקרים שבחנו את השימוש בפניטומומאב (Panitumumab - Vectibix), והשני הינו מטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים עם הקצאה אקראית, שהשוו בין כימותרפיה עם או ללא נוגדי EGFR (כגון סטוקסימאב [Cetuximab - Erbitux]) או עם בוואציזומאב (Bevacizumab – Avastin).

ברוב המחקרים השתתפו מטופלים עם mCRC ללא מוטציות בגן RAS ולא נחשפו לטיפולים קודמים. קבוצת AIO הגרמנית היתה הראשונה לדווח על קשר אפשרי בין צד הגידול לתוצאי המחלה, בעקבות ממצאי מחקר FIRE-3. ניתוח משולב של מחקר FIRE-3 (כימותרפיה עם סטוקסימאב או בוואציזומאב) ומחקר CRYSTAL (כימותרפיה עם או ללא צטוקסימאב) הביאו לתוצאות עקביות למחקרים קודמים.

אחת המסקנות החשובות הנובעות ממחקרים אלו הינה חשיבותו ושייכותו הקלינית של צד הגידול, גם בעידן של סיווג מולקולרי של תתי-סוגי סרטן וטיפולים מותאמים אישית. גידולים פרוקסימליים עדיין נושאים פרוגנוזה חמורה הרבה יותר בהשוואה לגידולים דיסטליים, ייתכן עקב גילם המבוגר של מטופלים עם גידולים פרוקסימליים, ההתמיינות הנמוכה של גידולים אלו, שיעור הניתוחים הנמוך של גידולים פרוקסימליים או אולי פרופיל המוטציות הייחודי, הקשור לפרוגנוזה גרועה יותר. ניתוחים רבי-משתנים מצאו כי גם לאחר התאמה לרוב גורמים אלו נותר צד הגידול בעל משמעות פרוגנוסטית חשובה. מאחר וניתוחים מולקולריים לא מבוצעים לכל גידול סרטני, יש מקום למתן חשיבות למידע "פרימיטיבי" דוגמת מיקום הגידול בעת הערכת המחלה.

מסקנה חשובה נוספת היא כי גידולים פרוקסימליים ודיסטליים אינם מגיבים באופן דומה לנוגדי EGFR ונוגדי VEGF. בשני המאמרים המקיפים דווח כי טיפול קו-ראשון בנוגדי EGFR הוכח כיעיל לגידולי mCRC דיסטליים, בעוד שנוגדי VEGF צפויים להתאים לגידולים mCRC פרוקסמיליים, אם כי הראיות עבור טיפול זה אינן חזקות. יש לציין כי רק שליש מכלל הגידולים הם פרוקסימליים, דבר אשר עשוי להשפיע על עוצמת ואמינות הראיות, מאחר ודווח על תגובות של מטופלים עם גידולים פרוקסימליים לנוגדי EGFR, למרות שגידולים אלו עמידים יותר לתרופות ממשפחה זו. יש צורך באיתור סמנים המנבאים תגובה של גידולים פרוקסימליים לנוגדי EGFR ותגובה של גידולים דיסטליים לנוגדי VEGF כקו-ראשון. דווח לאחרונה כי ביטוי של מיקרו-RNA miR-31-3p מבדיל בין גידולי mCRC שרגישים לנוגדי EGFR באופן מיטבי יותר בהשוואה להבדלה לפי צד הגידול. צפוי כי סמנים ביולוגיים נוספים כגון זה יתגלו בעתיד הקרוב.

מעבר למסקנות שהועלו, נושא מיקום הגידול מעלה שאלה מדעית חשובה, באם יש לשנות את הפרקטיקה היומיומית לפי ניתוחים רטרוספקטיביים בלתי מתוכננים של תוצאי מטופלים, חלקם עם וחלקם ללא מובהקות סטטיסטית. לשני המאמרים שפורסמו לאחרונה יש מספר מגבלות חשובות, ביניהן העדר תיקנון לגורמים פרוגנוסטיים אחרים והתעלמות מטיפולים תרופתיים שניתנו עם התקדמות המחלה. עם זאת, היו מצבים דומים בעבר, בהם ניתוחים רטרוספקטיביים בלתי-מתוכננים שינו את הפרקטיקה היומיומית. מאחר ונאספות עוד ועוד ראיות ממחקרים עדכניים שמצביעות על מגמה דומה, יש מקום לשינוי הפרקטיקה הקיימת. שיעור הגידולים הסרטנים במעי הפרוקסימלי אמנם נמוך בהשוואה לגידולים במעי הדיסטלי, אך ההיארעות הגבוהה של סרטן המעי הגס מצדיקה מחקר קליני פרוספקטיבי לחקר מטופלים עם mCRC פרוקסימלי, על מנת להעריך תוצאות טיפול שונות, עם דגש על נוגדי EFGR.

מקור: 

Whose side are you on? J Taieb1*
Department of hepatogastroenterology and GI Oncology, Georges Pompidou European
Hospital, Sorbonne Paris Citי / Paris Descartes University, Paris, France

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן המעי הגס,  סרטן גרורתי של המעי הגס,  mCRC,  צד הגידול,  מעי דיסטלי,  מעי פרוקסימלי,  סטוקסימאב,  ארביטוקס,  פניטומומאב,  וקטיביקס בוואציזומאב,  אווסטין,  FOLFIRI,  FIRE-3,  CRYSTAL,  נוגדי EGFR,  נוגדי VEGF,  miR-31-3p,  מגבלות מחקר,  נושא mCRC בחסות חברת Merck