לאחר מאורע דמיאלינטיבי ראשון, המכונה גם סינדרום קליני מבודד (clinically isolated syndrome – CIS), הסיכוי לפתח טרשת נפוצה (multiple sclerosis – MS) הוא גבוה. מינוציקלין היא אנטיביוטיקה בעלת השפעה אימונומודולטורית ממשפחת הטטרציקלינים, שהראתה במחקרים קודמים תוצאות מעודדות בקרב חולי MS.

חוקרים מקנדה ביקשו לערוך מחקר קליני אקראי על מנת להעריך את היעילות של מינוציקלין במניעת התפתחות MS בקרב חולים לאחר מאורע של CID. בין השנים 2013-2009 גויסו למחקר משתתפים לאחר מאורע דמיאלינטיבי ראשון לקבל טיפול במינוציקלין במינון 100 מ"ג פעמיים ביום או פלצבו. מתן הטיפול נמשך עד שהתקבלה אבחנה של MS, או למשך כשנתיים. התוצאה העיקרית היתה התפתחות של טרשת נפוצה בתוך 6 חודשים מזמן התחלת הטיפול. תוצאות משניות כללו התפתחות של טרשת נפוצה בתוך 24 חודשים, ושינויים לפי בדיקת MRI כעבור 6 ו-24 חודשים.

נתונים סטטיסטיים: למחקר גויסו 142 משתתפים מ-12 מרכזי טיפול בטרשת נפוצה ברחבי קנדה, 72 לקבוצת המינוציקלין ו-70 לקבוצת הפלצבו. הסיכון המחושב להתפתחות MS בתוך כ-6 חודשים היה 61.0% בקבוצת הפלצבו לעומת 33.4% בקבוצת המינוציקלין, הפרש של 27.6 נקודות אחוז (95% CI 11.4-43.9). לאחר התאמה למספר הלזיות ב-MRI בעת האבחנה, ההפרש המחושב היה 18.5 נקודות אחוז (95% CI 3.7-33.3). עם זאת, לא נמצא הפרש מובהק סטטיסטית בין הקבוצות כעבור 24 חודשים. גם בכל הנוגע לשינויים לפי בדיקת MRI, נמצא יתרון למשתתפים שטופלו במינוציקלין כעבור 6 חודשים, אך לא כעבור 24 חודשים.

תופעות לוואי, כולל פריחה עורית, סחרחורות, ודיסקולורציה של השיניים אירעו בשיעור גבוה יותר בקרב משתתפים שטופלו במינוציקלין.

סיכום: החוקרים מסכמים כי הסיכון לפתח טרשת נפוצה בתוך 6 חודשים לאחר סינדרום קליני מבודד היה נמוך משמעותית בקרב חולים שטופלו במינוציקלין בהשוואה לפלצבו. עם זאת, לא נמצא הבדל בין הקבוצות כעבור 24 חודשים.

מקור:

METZ, Luanne M., et al. Trial of Minocycline in a Clinically Isolated Syndrome of Multiple Sclerosis. New England Journal of Medicine, 2017, 376.22: 2122-2133.‏

עריכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  סינדרום קליני מבודד,  טרשת נפוצה,  מינוציקלין,  מחקרים