ידוע כי ילדים ואנשים עם מחלות לב מולדות סובלים משיעור גבוה של כישלון האלקטרודה התוך ורידית. מטרת החוקרים הייתה לקבוע האם גיל האלקטרודה הוורידית יכול לסייע בהערכת הסיכון לכישלון שלה. מידע זה עלול להקל על ההחלטה האם להחליף או לעשות שימוש חוזר באלקטרודה בעת החלפה של המחולל.
עוד בעניין דומה
החוקרים עיצבו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי של חולים מתחת לגיל 21 ,שעברו השתלת קוצב עם אלקטרודה ורידית, בשנים 2000-2014 במוסד בו עובדים החוקרים. הם תיעדו משתנים הקשורים לחולה, למכשיר ולאלקטרודה עצמה. הם ערכו השוואה בין האלקטרודות בקבוצות שונות, לפי מספר החלפות המחוללים שבוצעו.
החוקרים מצאו כי 393 אלקטרודות ב-257 מטופלים, שעמדו בקריטריונים להכללה, מתוכם 60 אלקטרודות הפסיקו לעבוד (15%). הם דיווחי כי האלקטרודות שנכשלו היו בסבירות גבוהה יותר כאלו בהן המחולל לא עבר החלפה (p = 0.048).
כמו כן, מצאו כי מחלת לב מולדת (p = 0.045), Tendril אלקטרודה (p = 0.02) וקיום של שכבת בידוד מסיליקון (p = 0.02) היו קשורים לכישלון של האלקטרודה.
כאשר ביצעו אנליזה רבת-משתנים, מצאו כי אלקטרודות "צעירות" יותר (p = 0.022), מספר ההחלפות בעבר המחולל (p = 0.003), קיום של מחלת לב מולדת (p = 0.005) ושכבת בידוד מסיליקון (p = 0.004) נותרו גורמים מובהקים, בניגוד לאלקטרודה מסוג Tendril (p = 0.052). לבסוף, החוקרים דיווחו כי עקומות ההישרדות מראות ירידה מוקדמת סביב 4 שנים.
החוקרים הגיעו למסקנה כי יש שיעור כישלון גבוה של אלקטרודת קוצב בילדים ואנשים עם מחלות לב מולדות. הם סבורים כי אלקטרודות שהמחולל שלהן טרם עבר החלפה הן בסיכון גבוה יותר לכשל, בקבוצה זו. על כן, על מנת להצדיק אסטרטגיה של החלפה מסודרת, בהתבסס על גיל האלקטרודה באוכלוסיה הנ"ל, ישנו צורך במחקר נוסף.
מקור:
תגובות אחרונות