ניתוח פונדופליקציה על שם Nissen נחשב לפרוצדורה הכירורגית המקובלת לטיפול בחולים עם מחלת החזר ושטי (gastroesophageal reflux disease – GERD) העמידה לטיפול ב-PPIs. ביצוע הניתוח בגישה לפרוסקופית (laparoscopic Nissen fundoplication – LNF) הוביל לתוצאות מצוינות בטווח הקצר, עם הפחתה ניכרת בתחלואה נלווית וקיצור זמן ההחלמה בהשוואה לניתוח בגישה הפתוחה (conventional Nissen fundoplication – CNF). עם זאת, מאז החלו לבצע ניתוחי פונדופליקציה כטיפול ל-GERD, עלו חששות בנוגע ליעילות הפרוצדורה בטווח הזמן הארוך.
עוד בעניין דומה
חוקרים מהולנד ביקשו להעריך את מצבם של מטופלים שלקחו חלק במחקר אקראי מבוקר, במהלכו נערכה השוואה בין LNF ל-CNF כטיפול ב-GERD, כ-17 שנה לאחר סיומו.
בין השנים 1999-1997, 177 מטופלים עם GERD עמיד לטיפול ב-PPIs חולקו באקראי לעבור LNF או CNF. לצורך המחקר שתוצאותיו מתפרסמות כעת, נאספו נתונים הנוגעים לנוכחות תסמיני החזר ושטי, דיספאגיה, מצב בריאות כללי, שימוש ב-PPIs וצורך בהתערבות ניתוחית חוזרת כעבור 17 שנה.
נתונים סטטיסטיים: כ-111 מטופלים (60 מקבוצת ה-LNF, 51 מקבוצת ה-CNF) נכללו במחקר. כ-17 שנה לאחר ההתערבות הניתוחית, 90% ו-95% מהמטופלים, בהתאמה, דיווחו על הקלה בתסמינים. 43% ו-49% מהמטופלים, בהתאמה, נוטלים PPIs. 77% מקבוצת ה-LNF ו-72% מקבוצת ה-CNF דיווחו על שיפור במצב בריאותם הכללית, ושיעור דומה של מטופלים דיווחו על שיפור באיכות החיים (75.3% ו-74.7%, בהתאמה). התערבות ניתוחית חוזרת היתה שכיחה הרבה יותר לאחר CNF (45% לעומת 18%; P=0.002) ובעיקר לצורך תיקון בקע בצלקת הניתוח (14% לעומת 3%).
סיכום: החוקרים מסכמים כי יעילותו של ניתוח פונדופליקציה בהשגת הקלה תסמינית ובשיפור מצב הבריאות הכללית, הן בגישה לפרוסקופית והן בגישה בטנית, נשמרת גם כעבור 17 שנה מזמן הניתוח, וללא הבדל משמעותי בין שתי הפרוצדורות. בגישה הפתוחה, עם זאת, יש סיכון גבוה יותר לצורך בהתערבות ניתוחית חוזרת, בעיקר בשל הופעת בקע בצלקת הניתוח.
מקור:
OOR, Jelmer E., et al. Seventeen-year Outcome of a Randomized Clinical Trial Comparing Laparoscopic and Conventional Nissen Fundoplication: A Plea for Patient Counseling and Clarification. Annals of Surgery, 2017, 266.1: 23-28.
עריכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ
תגובות אחרונות