מחקרים 14.04.2015

נמצא כי מחלת כליות כרונית ואנמיה מגבירים את הסיכון לפרפור פרוזדורים חדש

במחקר עקבה פרוספקטיבי בחנו החוקרים את הקשר שבין מחלת כליות כרונית (Chronic kidney disease, CDK) ואנמיה לבין הסיכון להתפתחות פרפור פרוזדורים (atrial fibrillation, AF).

במסגרת המחקר שהקיף כ- 130,000 נבדקים, החוקרים מצאו כי הן תפקוד כלייתי ירוד והן אנמיה מגבירים את הסיכון לאירוע חדש של AF, כל אחד בנפרד, והשילוב שלהם מגביר סיכון זה עוד יותר.

מטרה
מחלת כליות כרונית (Chronic kidney disease, CDK) היא גורם סיכון בלתי-תלוי לפרפור פרוזדורים (atrial fibrillation, AF). עם זאת, לא ברור האם אנמיה קשורה באופן סינרגיסטי לעלייה בסיכון להתפתחות AF בקרב מטופלים עם CDK.

במחקר זה הוערך הקשר שבין התפקוד הכלייתי, רמות ההמוגלובין והשילוב שלהם, ובין התפתחות של AF.

שיטות
בוצע מחקר עקבה פרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה שנמשך 15 שנים בקרב 132,250 נבדקים יפנים בגילאי 40-79, שעברו בדיקות שנתיות משנת 1993.

ניתוח קפלן-מאייר להישרדות בוצע כדי להשוות העדר מקרים חדשים של AF בין קבוצות נבדקים, שסווגו לפי קצב סינון כלייתי מוערך (estimated glomerular filtration rate, eGFR), רמות המוגלובין ושילוב של שניהם.

תוצאות
במהלך תקופת המעקב, שנמשכה 14 שנים בממוצע, 1,232 (0.93%) ממשתתפי המחקר פיתחו AF חדש. נמצאו קשרים מובהקים בין eGFR נמוך ורמות המוגלובין נמוכות לבין אירוע חדש של AF.

יחס הסיכונים (Hazards ratio) ו- 95% רווח סמך (confidence intervals) של AF חדש היו 1.38 (1.21-1.56) עבור נבדקים עם CDK בחומרה בינונית, 2.56 (2.09-3.13) עבור כלל הנבדקים עם CDK ו- 1.50 (1.24-1.83) עבור נבדקים עם אנמיה.

לא נמצא קשר מובהק בין רמות המוגלובין גבוליות ובין עלייה בסיכון לאירועים חדשים של AF (יחס סיכון 1.07, 0.91-1.25).

שילוב של CDK ואנמיה הגביר את הסיכון ל- AF חדש באופן מובהק, יותר מאשר כל אחד מגורמי הסיכון לבד.

מסקנות
לסיכום, תפקוד כלייתי ירוד ורמות המוגלובין נמוכות קשורות עם סיכון מוגבר לאירוע חדש של AF, בפרט כאשר יש שילוב של שני גורמים אלו.

Anemia and Reduced Kidney Function as Risk Factors for New Onset of Atrial Fibrillation

נושאים קשורים:  מחקרים,  Chronic kidney disease,  atrial fibrillation,  פרפור פרוזדורים,  מחלת כליות כרונית
תגובות