טרשת נפוצה 30.04.2015

לאחר 6 שנים: מאזן עלות תועלת חיובי לטיפול בקופקסון או באינטרפרונים בחולי טרשת נפוצה

במחקר עוקבה באנגליה נמצא כי ההשפעה של התרופות על נכות נשמרת לאורך שנים ועל כן מאזן העלות-תועלת עבור הטיפול בתרופות אלו הוא חיובי.

בשנת 2002, הגדיר המכון הבריטי למצויינות קלינית (National Institute for Clinical Excellence [NICE]) מאזן עלות-תועלת חיובי עבור השימוש בתרופות משנות מהלך מחלה (Disease modifying therapies [DMTs) לטרשת נפוצה: גלטירמר אצטאט (קופקסון©, טבע) ואינטרפרונים (רביף®, פייזר; אוונקס®, ביוג'ן; בטאסרון®, באייר). ההגדרה הייתה שמירה על הייתרונות קצרי הטווח בהידרדרות לנכות שדווחו בניסויים הקליניים, לאורך שנים. גוף מיוחד (Multiple Sclerosis Risk Sharing Scheme (RSS)) הוקם על מנת להעריך באם הטיפול בתרופות אלו משיג את היעד של 36000 ליש"ט לשנת חיים ( עם התאמה לאיכות-חיים) בתחזית למשך 20 שנה. במחקר עוקבה שנערך בשיתוף פעולה על ידי קבוצה גדולה של חוקרים באנגליה, בגרמניה, בקנדה ובאוסטרליה ופורסם בכתב העת Lancet Neurology ניסו החוקרים להעריך באם היעד הושג.
החוקרים הישוו עוקבה של חולי טרשת נפוצה באנגליה, שבהערכת הבסיס הייתה לה מחלה בשלב החוזרני ולפחות הערכה קלינית אחת נוספת. עוקבת הביקורת הורכבה מחולי טרשת נפוצה במסד הנתונים של טרשת נפוצה בקולומביה הבריטית בקנדה.
החוקרים הישוו את ההתקדמות בצבירת הנכות לאחר 6 שנים בקבוצת המחקר הבריטית (RSS), להתקדמות נכות ללא טיפול ממסד הנתונים הקנדי בעזרת מודל מרקוב מתמשך ומודל מרובה-רמות (continuous Markov and multilevel models). התוצאות המרכזיות היו יחס ההתקדמויות (מטופל מול לא מטופל) בצבירת הנכות שנמדדו בסולם Expanded Disability Status Scale (EDSS) ורמת השמישות. יחס התקדמויות קטן מ100% סימל התקדמות איטית מן הצפוי בצבירת נכות ויחס שמישות של 62% או יותר סימל שמאזן עלות-תועלת עבור השימוש בתרופות הוא חיובי.
העוקבה הבריטית כללה 4137 חולי טרשת נפוצה שהתחילו DMT בין ינואר 2002 ליולי 2005. מתוך מסד הנתונים הקנדי, נכללו בעוקבת הביקורת של המחקר 898 חולים שעמדו באותם קריטריונים בסיסיים ועבורם היה רישום של מדידת EDSS אחת נוספת על מדידת הבסיס.
שני המודלים הראו התקדמות איטית יותר בEDSS מהתחזית עבור חולים בלתי מטופלים (מודל מרקוב, 75.8% [רווח סמך של 95% בין 71.4 ל 80.2], מודל מרובה רמות 60% [רווח סמך של 95% בין 56.6 ל 63.4]). יחסי שמישות הראו מאזן עלות-תועלת חיובי לשימוש בתרופות (מודל מרקוב 58.5% [רווח סמך של 95% בין 54.2 ל 62.8] ומודל מרובה רמות 57.1% [רווח סמך של 95% בין 53 ל 61.2]).
סיכום: לאור הממצאים קובעים החוקרים כי הטיפול בקופקסון ובאינטרפרונים משמר את ההשפעה על צבירת נכות בחולי טרשת נפוצה לאורך 6 שנים וכי מאזן העלות-תועלת עבור הטיפולים הוא חיובי ותומך בהמשך השימוש בתרופות אלו.

מקור:

Palace J, Duddy M, Bregenzer T, Lawton M, Zhu F, Boggild M, Piske B, Robertson NP, Oger J, Tremlett H, Tilling K, Ben-Shlomo Y, Dobson C. Effectiveness and cost-effectiveness of interferon beta and glatiramer acetate in the UK Multiple Sclerosis Risk Sharing Scheme at 6 years: a clinical cohort study with natural history comparator. Lancet Neurol. 2015 May;14(5):497-505. doi: 10.1016/S1474-4422(15)00018-6. Epub 2015 Apr 1.

http://www.thelancet.com/journals/laneur/article/PIIS1474-4422(15)00018-6/abstract

ערכה: ד"ר שירי דיסקין

נושאים קשורים:  טרשת נפוצה,  קופקסון,  אינטרפרון,  מחקרים
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו