ישנן ראיות מועטות בלבד בהן ניתן להשתמש על מנת להנחות את ניהול הטיפול בנשים עם הפרעות של יתר לחץ-דם בשלבים המאוחרים של ההריון.
במחקר זה, בחנו החוקרים את ההשפעה של לידה דחופה לעומת ניטור (expectant monitoring) על התוצאות של האם והיילוד בנשים אלו.
החוקרים ביצעו מחקר אקראי מבוקר עם תווית פתוחה בשבעה בתי חולים אוניברסיטאיים וב-44 בתי חולים לא אוניברסיטאיים בהולנד. נשים עם הפרעה לא חמורה של יתר לחץ-דם בהריון, שהיו בין שבוע 34 לשבוע 37 של ההריון, חולקו באופן אקראי לקבלת השריית הריון או ניתוח קיסרי תוך 24 שעות (לידה דחופה) או לקבלת אסטרטגיה להארכת ההריון עד שבוע 37 (ניטור).
התוצאות העיקריות שנבדקו היו: שילוב תוצאות שליליות באם (מחלה טרומבואמבולית, בצקת ריאות, רעלת הריון, סינדרום HELLP, הינתקות שלייה, או תמותה של האם) ותסמונת מצוקה נשימתית של הילוד (neonatal respiratory distress syndrome), כאשר שתי התוצאות נבדקו על פי אנליזת הכוונה לטפל (intention-to-treat).
החוקרים קובעים כי לידה דחופה אינה מוצדקת כטיפול שגרתי ועדיף לשקול אסטרטגיה לניטור הריון, אלא אם ישנה הידרדרות קלינית
בין ה-1 במארס 2009 וה-21 בפברואר 2013, 897 נשים הוזמנו להשתתף במחקר, מתוכן 703 נכללו וחולקו באופן אקראי ללידה דחופה (n=352) או לבקרת הריון (n=351).
שילוב התופעות השליליות באם התרחש ב4 (1.1%) מבין 352 הנשים שעברו לידה דחופה לעומת ב-11 מהנשים (3.1%) מבין 351 הנשים שצורפו לקבוצת ניטור ההריון (סיכון יחסי [relative risk - RRי] 0.36, רווח סמך 95%: 1.11-0.12; p=0.069).
תסמונת מצוקה נשימתית של הילוד אובחנה ב-20 (5.7%) מבין 352 הילדים שהיו בקבוצה שעברה לידה דחופה לעומת 6 (1.7%) מבין הילודים שהיו בקבוצה בה בוצע ניטור להריון (סיכון יחסי 3.3, רווח סמך 95%: 8.2-1.4; p=0.005). לא היו מקרי מוות של ילודים או אימהות.
החוקרים מסכמים, כי לנשים עם הפרעת יתר לחץ דם לא חמורה בשבועות 34 עד 37 של ההריון, לידה דחופה יכולה להוריד את הסיכון, הנמוך בכל מקרה, לתוצאות שליליות באם. עם זאת, לידה דחופה הגבירה באופן מובהק את הסיכון לתסמונת מצוקה נשימתית של הילוד.
לכון, החוקרים קובעים כי לידה דחופה אינה מוצדקת כטיפול שגרתי ועדיף לשקול אסטרטגיה לניטור הריון, אלא אם ישנה הידרדרות קלינית.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות