מחקרים 11.08.2015

השפעות מטבוליות ארוכות טווח של טיפול בליתיום

ממחקר רטרוספקטיבי עולה כי טיפול ממושך בליתיום קשור לירידה בתפקוד הכלייתי, פגיעה בתפקוד בלוטת התריס והפרעה במשק הסידן

כליות (צילום: אילוסטרציה)
כליות (צילום: אילוסטרציה)

ליתיום נמצא בשימוש קליני שנים ארוכות, בעיקר כטיפול מייצב מצב רוח בהפרעות אפקטיביות. ידוע כי לליתיום תופעות לוואי מטבוליות לא מבוטלות וטווח טיפולי צר למדי. חוקרים מאנגליה ביקשו לבדוק בצורה שיטתית את השפעותיו המטבוליות ארוכות הטווח של טיפול בליתיום, לשם כך נערך מחקר רטרוספקטיבי אשר בחן נתונים מעבדתיים של חולים שנטלו ליתיום  משנת 1982 עד 2014, מול נתונים תואמים של קבוצת ביקורת. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת LANCET PSYCHITARY.

לצורך העבודה החוקרים סרקו מסד נתונים מעבדתיים של בתי חולים אוניברסיטאיים באוקספורד, אנגליה. לוקטו נתונים אודות הפרעות בתפקוד הכלייתי, תפקוד בלוטת התריס ותפקוד בלוטת יותרת התריס (כנגזרת מרמת הסידן בדם) בקרב מטופלים בני 18 ומעלה שעברו לפחות שתי בדיקות מתועדות של רמת קריאטינין, תירותרופין, סידן, המוגלובין מסוכרר וליתיום בדם בין השנים 1982 ל 2014. התוצאות הושוו לערכים תואמים של קבוצת ביקורת שכללה מטופלים אשר עברו את כל הבדיקות הנ"ל למעט רמת ליתיום.

לאחר תקנון לגיל, מין ותחלואה בסוכרת טיפול בליתיום נקשר לסיכון מוגבר לאי ספיקת כליות דרגה 3 (יחס סיכון 1.93, 95% רווח בר סמך 1.76-2.12
P<0.0001), תת פעילות  בלוטת התריס ( יחס סיכון 2.31, 95% רווח בר סמך 2.60-2.05, P<0.0001), ועליה ברמת הסידן הכולל בדם (יחס סיכון 1.43, 95% רווח בר סמך 1.69-1.21, P<0.0001). עם זאת לא נמצא קשר מובהק לפעילות יתר של בלוטת התריס או עליה ברמת הסידן לאחר תיקון לאלבומין. נשים היו בסיכון מוגבר להתפתחות הפרעה בתפקוד הכלייתי או תת פעילות בלוטת התריס בהשוואה לגברים, וכן נשים צעירות היו בסיכון גבוה יותר מאשר נשים מבוגרות. תופעות לוואי נטו להופיע בשלבים מוקדמים של טיפול בליתיום. רמות ליתיום גבוהות מהחציוניות נקשרו לסיכון מוגבר לכל התופעות החריגות.

החוקרים מסכמים כי טיפול בליתיום קשור לירידה בתפקוד הכלייתי, תת פעילות בלוטת התריס ועליה ברמת הסידן בדם. נשים בנות פחות מ 60 ומטופלים עם רמת ליתיום גבוהה מהחציונית נמצאים בסיכון מוגבר. החוקרים מדגישים כי מאחר וליתיום גם היום מקובל כטיפול הבחירה בהפרעות ביפולריות יש צורך בהערכה מטבולית בתחילת הטיפול בתרופה וניטור תקופתי בהמשך.

מקור:

Egeberg A, Khalid U, Gislason G, Mallbris L, Skov L, Hansen P. Association of Psoriatic Disease With Uveitis: A Danish Nationwide Cohort Study. JAMA Dermatol. Published online July 29, 2015. doi:10.1001/jamadermatol.2015.1986.

ערך: דר' צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  ליתיום,  תפקוד כלייתי,  בלוטת התריס,  סידן,  היפרקלצמיה,  בלוטת יותרת התריס
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
11.08.2015, 18:22

לא כתוב איזה מינונים נלקחו לאורך זמן,האם 250 מילגרם ליום או 5 מילגרם ליום.האם זה נלקח כתרופה או כמינרל.

אנונימי/ת
11.08.2015, 21:46

מה מומלץ לעשות לגבי תופעות הלוואי? נטרול?טיפול? מניעה? האם יש טיפולים אפקטיביים אחרים לביפולר?