כנסים 20.09.2015

סיקור כנס: הסמינר השנתי של החברה האירופאית לאמצעי מניעה ובריאות הרבייה (ESC)

סיקור הסמינר השנתי 12th ESC Seminar שנערך ב 2-4 לספטמבר 2015, דבריו של פרופ' זיידמן דניאל, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית

conference

ישראל זכתה השנה לראשונה לארח את הסמינר השנתי של החברה האירופאית לאמצעי מניעה ובריאות הרבייה (ESC). זהו אחד הארגונים הבינלאומיים הגדולים והחשובים בעולם שעוסקים בתחום. הבחירה ברוב קולות של נציגי מדינות אירופה לערוך את הכנס בישראל הייתה בהחלט לא מובנת מאליה, ונתקלה בהתנגדויות הפוליטיות שנפוצות כיום באירופה.

הכנס נערך ב- 2-4 לספטמבר, 2015, בתל-אביב תחת הנושא:

"Removing medical, social, cultural and religious barriers to effective and safe contraception"

http://www.escrh.eu/events/esc-events/12thseminar

הסמינר הווה הזדמנות נדירה לרופאי הנשים בישראל לדון בנושאים חשובים אלה ולשמוע הרצאות מקצועיות מפי למעלה מעשרים מרצים נודעים מאירופה וארה"ב.

בין ההרצאות המענייניות ניתן לציין את הרצאת הפתיחה החגיגית של פרופ' דוד צרפתי, מבכירי רופאי הנשים בצרפת ומייסד החברה האירופאית, שהעלה קווים לדמותו של קרל דג'ראסי, ממציאי הגלולה שנפטר השנה. פרופ' צרפתי הזמין את ישראל לשלוח נציגים רשמיים ל- ESC לפני למעלה מעשרים שנה והגן על חברותנו בארגון, כאשר הוצע מספר פעמים להדיח את ישראל מהארגון האירופאי.  נציגי החברה הישראלית לאמצעי מניעה העניקו לפרופ' צרפתי מגן הוקרה בטקס מרגש.

אחת הססיות המעניינות בכינוס ניסתה לענות על השאלה: מדוע יש פערים גדולים בשימוש בשיטות למניעת היריון בין ארצות שונות? נשיאת החברה האירופאית, פרופ' גמזל דניאלסון משבדיה, מנהלת מחלקת נשים במכון קרולינסקה הנודע בשטוקהולם, הציגה את ניסיונה ותוצאות מחקרים חדשים ביחס לשימוש בהתקן התוך רחמי בקרב מתבגרות, נוהג נפוץ בצפון אירופה. פרופ' דניאלסון הדגישה, שבעוד שגלולות למניעת היריון יעילות מאד, הרי שבשימוש טיפוסי, במיוחד בקרב מתבגרות, היעילות האמיתית שלהן נמוכה בהרבה מהמדווח (pearl Index בשימוש טיפוסי של כ- 9 לעומת 0.5 במחקרים מבוקרים). תוצאות של מחקר חדש, שטרם פורסם, מורות שהשימוש בהתקן התוך רחמי החדש והמוקטן, שמשחרר פרוגסטין ("מיני-מירנה", Jaydess), יעיל מאד ומתאים במיוחד למתבגרות. המחקר מצא שהקוטר הקטן של ההתקן החדש מקל בברור על הכנסת ההתקן בנשים שטרם ילדו ומעלה את הפופולאריות של הפעולה בקרב הרופאים.

פרופ' דניאל זיידמן ניסה להבין מדוע שיעורי השימוש בגלולות נותרו כל כך נמוכים במזרח אירופה (אחוזים בודדים) בהשוואה לארצות צפון אירופה (למעלה מ- 50 אחוז). פרופ' זיידמן הציג תוצאות של סקר שערך, שהראה כי יוצאות מדינות חבר העמים שעלו לישראל חוששות יותר מתופעות הלוואי של גלולות ומהורמונים בכלל בהשוואה לילידות ישראל. אך למרות תצפית זו, הסתבר ששיעור השימוש בגלולות בקרב צעירות יוצאות חבר העמים גבוה ודומה לזה שמקובל בקרב ילידות הארץ. הממצא הזה מעניין, ומורה שנשים שעלו ממדינות חבר העמים מאמצות דפוסי שימוש באמצעי מניעה הדומים לאלו של ילידות הארץ, למרות התפיסה שנותרה עוינת לשימוש בהורמונים בארץ מוצאן.

פרופ' סוון סקובה מדנמרק, ניסה לענות על השאלה "מי מפחד מאמצעי מניעה בלתי הפיכים בקרב נשים וגברים?" הוא ציין בדבריו כי קיימת כיום מודעות עולה באירופה לאפשרות זו. מחקרים מורים שלתפישות דתיות ישנה השפעה על הבחירה באמצעי מניעה בלתי הפיכים. גם לרקע התרבותי ולמצב החיים הנוכחי יש השפעה רבה על ההחלטה לבחור באמצעי מניעה בלתי הפיכים.  המרצה הדגיש שקיימים כיום אמצעי מניעה לטווח ארוך, כמו ההתקן התוך רחמי, שלמעשה יעילים כמו אמצעי המניעה הבלתי הפיכים. הסיכוי לחרטה ביחס לשימוש באמצעי מניעה בלתי הפיכים הינו, כצפוי, הגבוה ביותר בקרב גברים צעירים מגיל 30 ובייחוד אלה ללא ילדים.

בססיה שזכתה לעניין מיוחד הוצגו העמדות של הדתות השונות ביחס לשימוש באמצעי מניעה. פרופ' עלי קובה מבריטניה, מומחה נודע יליד עירק, הציג באופן מרתק את העמדה של האיסלם, הרבנית ד"ר חנה קטן מירושלים דיינה בצורה רהוטה את עמדת היהדות, וד"ר מרוואן חכים מנצרת נתן הרצאה מקיפה על עמדת הנצרות. לאחר ההרצאות נערך דיון ער ורב משתתפים ביחס לחשיבות של עמדת נציגי הדתות בחברה המודרנית על השימוש באמצעי מניעה והימנעות מהפלות יזומות. לאור העניין הרב שעלה ביחס לנושאים שהוצגו המרצים נתבקשו להכין מאמר בנושא הרצאתם עבור העיתון המקצועי של ESC.

בססיה על מתן אמצעי מניעה לנשים עם מצבי סיכון, פרופ' לי שולמן מארה"ב הציג את השיקולים בהתאמת אמצעי מניעה לנשים הסובלות מהשמנה. הוא דן בחוסר ההסכמה ביחס לסיכון שבמתן גלולות לנשים עם BMI של 35 או 40 ויותר, במיוחד בכאלה עם גורם סיכון נוסף, כמו עישון או גיל מעל 35 שנה.  ד"ר עמוס בר, גזבר החברה הישראלית לאמצעי מניעה, וממארגני הכנס, הציג את הדרישות המיוחדות ביחס למתן אמצעי מניעה בנשים עם סוכרת. הוא הציג את העליה בהיארעות הסוכרת בקרב נשים והרחיב על החשיבות של אמצעי מניעה בנשים עם סוכרת, כך שיהרו רק לאחר תקופה של הקפדה קפדנית על איזון סוכר מיטבי. נראה שאין מניעה ממתן אמצעי מניעה הורמונאליים לנשים סכרתיות שלא סובלות מסיבוכים וואסקולארים נלווים.

פרופ' מרקי, משוויץ, חוקרת כבר שנים רבות את נושא השפעת הורמונים על מיגרנות. היה הדגישה שמיגרנות שכיחות הרבה יותר בנשים ושכמחצית המיגרנות קשורות למחזור החודשי. נשים שסובלות ממיגרנות תכופות מלוות אורה נמצאות בסיכון מוגבר לסיבוכים ווסקולארים ובייחוד לשבץ מוחי. היא ציינה שאם המיגרנות מתפתחות או מחמירות לאחר תחילת נטילת גלולות יש להפסיק מיד לקחת את הגלולות. לדעתה סראזט מתאים במיוחד לנשים עם מיגרנות ואפילו מפחית את שיעור ההתקפים. נראה שדיכוי הביוץ מפחית את התנודות ברמות האסטרוגן וכך מפחית תוך שלושה חודשים את תדירות ההתקפים. התקן נחושת אינו משפיע לרעה על נשים שסובלות ממיגרנות.

פרופ' גומפל מצרפת הציגה את הבעיות שבמתן אמצעי מניעה לנשים שסובלות מקרישיות יתר ו- SLE. לופוס שכיח הרבה יותר בנשים ולכן נראה שלאסטרוגן תפקיד משמעותי בשיפעול מנגנונים אוטואימוניים. לנשים שסובלות מקרישיות יתר ו- SLE מומלץ להימנע מגלולות ולהשתמש באמצעי מניעה עם פרוגסטרון בלבד. הומלץ אצל נשים אלה לתת גלולות עם פרוגסטינים ללא השפעה פרוקואגולנטית, כלומר פרננים, תוך הימנעות משימוש במדרוקסי פרוגסטרון אצטט (MPA).

ד"ר אריה ישעיה, מזכיר החברה הישראלית לאמצעי מניעה, הציג בעיה חדש יחסית, התאמה של אמצעי מניעה לנשים שעברו השתלת אברים, בעיה ששכיחותה עולה בשנים האחרונות. הנשים בד"כ נדרשות לאחר ההשתלה להימנע מהיריון במשך כשנתיים, ולכן מתבקשות להתחיל את השימוש באמצעי מניעה יעיל כבר חודש אחד לאחר ההשתלה. ההתקן התוך רחמי מתאים במיוחד לנשים אחר השתלת אברים, אך במקרים אלה יש לתת אנטיביוטיקה מונעת בעת ההכנסה, בגלל התרופות לדיכוי חיסוני שניתנות למניעת דחיה של האברים שהושתלו.

ד"ר נגה פורת דנה בשיקולים שיש להביא בחשבון בעת מתן אמצעי מניעה לנשים עם מחלות לב מולדות. להערכתה יש בישראל כ- 10,000 נשים עם מחלות לב מולדות. היא הדגישה את הצורך בתיאום בין רופאי הלב, שמבינים את הבעיות הלבביות המיוחדות שעומדות בפני נשים שעברו ניתוחים מורכבים בשל מומי לב, לבין רופאי הנשים שמכירים לעומק את הסיכונים שכרוכים לעתים בשימוש באמצעי מניעה מסויימים.

ביום השלישי של הכינוס נערך DEBATE מעניין בנושא מתן גלולות למניעת היריון ללא מרשם רופא (OTC). פרופ' עלי קובה מבריטניה, דיבר בעד מתן גלולות ללא מרשם. לדעתו נגישות לאמצעי מניעה היא המפתח לעליה המקווה בשימוש, להתמדה בנטילה, ולהפחתה בשיעור ההריונות הלא מתוכננים. הוא הדגיש שהדבר חשוב במדינות המפותחות, אך במיוחד עבור נשים מרקע סוציואקונומי חלש או מארצות פחות מפותחות. לדעתו הגישה החופשית לאמצעי מניעה יעילים, כמו הגלולה, הינה זכות בסיסית של כל גבר ואישה. לטענתו יש חשש מוגזם בעליל ביחס למתן גלולות ללא צורך במרשם רופא. הוא הביא לדוגמא את משככי הכאבים מקבוצת ה- NSAIDs, כמו אספרין או איבופרופן, שאחראים לכ- 16,000 מקרי מוות כל שנה בארה"ב לבדה, בעוד שגלולות דווקא מפחיתות תמותה ומאריכות חיים. ד"ר קובה הדגיש שכיום סומכים יותר ויותר על נשים שיעשו "מיון" עצמי. כלומר הנשים יקראו וילמדו בעצמן באינטרנט מה הם התנאים בגללם יש להימנע משימוש בגלולות, ויחליטו האם גלולות מתאימות עבורן. הדבר יאפשר לשמור על האוטונומיה שלהן ביחס להחלטות בסיסיות שנוגעות לתכנון המשפחה.

פרופ' יוהאנס ביצר משוויץ, הנשיא היוצא של ESC, דיבר נגד מתן גלולות ללא מרשם. הוא טען שאין הוכחות שמתן גלולות ללא מרשם באמת מעלה את שיעור השימוש בגלולות, בעוד שברור שמאבדים הזדמנות ליעץ לנשים ביחס לגורמי סיכון או מחלות המועברות במגע מיני. לטענתו מתן גלולות ללא מרשם משאיר את האישה לבדה בחיפוש אחר אינפורמציה באתרי אינטרנט, היכן שלעתים קרובות תמצא נתונים סותרים. המפגש של הרופא עם האישה, שפונה לקבל מרשם לגלולות, מהווה הזדמנות מצויינת וייחודית למתן יעוץ והדרכה לאישה בנושא אמצעי מניעה ובריאות מינית, כמו גם לבצע בדיקה גינקולוגית, בדיקות סקר (שד, משטח PAP), בדיקות למחלות המועברות במגע מיני (קלמידיה, זיבה), הערכה של סיכונים בריאותיים (עישון), וחינוך ביחס לחיסונים (HPV, הפטיטיס B) ולסגנון חיים (תזונה, שימוש בקונדום).

בדיון שנערך לאחר המצגות הועלתה ביקורת ביחס לזמן שרופא הנשים באמת מקדיש ליעוץ והדרכה של נערות ונשים שבאות לקבל מרשם לגלולות. נראה שחשיבות הרוקח, כגורם מנחה ומדריך לנשים שפונות לקניית אמצעי מניעה, שונה באופן ניכר בין הארצות השונות. צויין שהבעיה עם הדרישה למרשם לגלולות היא בעיקר בזמינות של הרופא לצורך חידוש המרשם. הוצע, כפתרון של פשרה, לחייב מפגש עם רופא הנשים בפעם הראשונה בה ניתן מרשם לגלולות על מנת שיוכל לקחת היסטוריה אישית ומשפחתית מהמטופלת, אבל להקל על חידוש המרשמים, כך שלא תדרש בכל פעם פנייה לרופא.

דיון מרתק נוסף נערך ביחס למחסומים שעומדים בפני נשים שמבקשות להשיג אמצעי מניעה. פרופ' הלדרה מאסטוניה דיברה על העלות-תועלת של חינוך מיני בבית הספר. היא הציגה נתונים מאלפים מאסטוניה שמורים כיצד בשני העשורים האחרונים חלה ירידה דרמטית בשיעור הפסקות ההיריון במדינה כתוצאה ממאמצים שנעשו בתחום החינוך המיני. מחקר שמומן על ידי יונסקו הראה שחינוך מיני חובה בבית הספר, בשילוב עם שרותי בריאות מינית ידידותיים לצעירים, הוביל באסטוניה לעליה בשימוש באמצעי מניעה, שיפור במדדי בריאות וחיסכון כספי לממשלת אסטוניה.

פרופ' לראסונדי מספרד דיבר על עלות כמחסום לשימוש באמצעי מניעה והראה את ההבדלים הדרמטיים בעלות של אמצעי מניעה שונים באירופה ובעולם. הוא הדגיש, כי כל הסוגים של אמצעי המניעה הוכחו כבעלי יחס עלות-תועלת טובה יותר משל הימנעות משימוש בשיטה למניעת היריון. לטענתו הסרת מחסום העלות, בעיקר עבור נשים עניות, הינו שלב קריטי להעלאת שיעור המשתמשות בשיטות יעילות מאד למניעת היריון.

פרופ' לי שולמן מארה"ב דיבר על ד"ר גוגל והגלולה או מה מקורות האינפורמציה של נשים ביחס לאמצעי מניעה כיום. לדבריו, למרות שכבר למעלה מעשור נשים מקבלות אינפורמציה רבה על אמצעי מניעה באתרי אינטרנט שונים, המהימנות של האינפורמציה באתרים רבים עדיין מוטלת בספק ולא אחידה ברמתה. לדבריו יש חשיבות רבה למתן יעוץ מסודר על ידי רופאים ואתרים של איגודים מקצועיים גם בעידן של ד"ר גוגל.

בסיום הכינוס נערכו שתי סדנאות. הסדנה הראשונה הייתה בנושא מניעת מחלות המועברות במגע מיני.

ד"ר פיטר גרינהאוס מבריטניה, דן בשאלה האם מין אוראלי באמת בטוח יותר? הוא הסביר שיש סיכון ברור להדבקה במחלות מין בעקבות מין אוראלי. יתרה מזאת, חלל הפה לעתים מאפשר התפתחות זנים עמידים של זיבה ומחלות מין אחרות, בשל יעילות נמוכה יותר של מערכת החיסון שם. כמובן שההמלצה היא להשתמש תמיד באמצעים לחציצה (קונדום, מחסום דנטלי) בעת מתן מין אוראלי, אך ידוע שמעטים באמת מקפידים על כך. לאור הקשר הברור בין נגיף הפפילומה והעליה שחלה בהיארעות סרטן הגרון (Oropharynx) יש להקפיד על מתן החיסון ל- HPV לגברים ולנשים. פרופ' דונדרס מבלגיה הרצה על השפעת החיידקים בנרתיק על הסיכון להידבקות במחלות מין. הוא הראה שעל פי סוג החיידקים בנרתיק ניתן להעריך את הסיכוי של האישה ללקות בזיהומים בנרתיק. פרופ' פריי טירי משוויץ הרצתה על החיסונים החדשים שמצויים כיום בפיתוח, בייחוד להרפס סימפלקס ולקלמידיה. היא גם הדגישה את החשיבות של מתן החיסונים הקיימים להפטיטיס B ול- HPV לשם מניעת מחלות המועברות במגע מיני.

הסדנה השניה דנה בנושא אמצעי מניעה ומעגל החיים. פרופ' דניאל אפטר מפינלנד דן במתי ראוי לתת גלולות למתבגרות שלא למניעת היריון? הוא הדגיש שגיל לא מהווה הוריית נגד לכל אמצעי המניעה. לפי ארגון הבריאות העולמי ניתן לתת גלולות מהגיל בו מתחילה הווסת, ללא הגבלת גיל. הוא פרט את היתרונות של גלולות מעבר למניעת היריון עבור מתבגרות. למשל מניעת אקנה, שעור-יתר וכאבי ווסת. פרופ' ביראוזן מהולנד הציג את המחלוקת ביחס לאמצעי המניעה האידאלי לאישה שטרם הרתה. הוא ציין שלמרות שהגלולה היא האמצעי מניעה היעיל הנפוץ ביותר בקרב נשים צעירות שטרם הרו, הרי שאמצעי מניעה ארוכי טווח, כמו ההתקן התוך רחמי, יעילים יותר באופן מעשי ולכן יש לשקול את השימוש בהם גם עבור נשים שטרם ילדו. פרופ' לך מפולין הציג נושא חשוב, מתי יש להפסיק נטילת גלולות לקראת גיל המעבר? הוא הסביר את הקושי לקבוע מתי אישה שנטלה חלק ניכר מחייה גלולות, ומרוצה ממצבה, צריכה להפסיק את נטילת הגלולות.

נציגי החברה הישראלית לאמצעי מניעה רואים בהחלטה לקיים את הסמינר השנתי של ESC בישראל כבוד גדול. מגוון כה גדול של מרצים מובילים מאירופה וארה"ב איפשר חשיפה יוצאת דופן של הרופאים בישראל לתכנים עדכניים ומרתקים בתחום החשוב של אמצעי מניעה ובריאות הרבייה. התגובות שהתקבלו מהאורחים המומחים מחו"ל הייתה מצוינת ומבטיחה את המשך שיתוף הפעולה הפורה עם החברה הישראלית לאמצעי מניעה.

בברכה,

פרופ' זיידמן דניאל, יו"ר

החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית                   

נושאים קשורים:  כנסים,  מצגות וכנסים,  החברה האירופאית לאמצעי מניעה ובריאות הרבייה,  ESC,  גלולות למניעת הריון,  התקן תוך רחמי,  אמצעי מניעה,  חינוך מיני
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו