לאורך שני העשורים האחרונים מצטברות ראיות מוצקות הקושרת חסר או רמות נמוכות של ויטמין D לנסיגה קוגניטבית, נטיה מוגברת לשטיון ואף שינוים מוחיים מבניים. על רקע הדברים חוקרים מארה"ב יזמו מחקר נוסף בכדי לחדד את הקשר בין שינויים קוגניטיביים בקרב קשישים לבין סטטוס של ויטמין D, אוכלוסיית המחקר הייתה מגוונת מבחינה אתנית וכן הושם דגש על אפיון קשר אורכי מתמשך בין משתני המחקר.
תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA NEUROLOGY
עוד בעניין דומה
גוף הידיעה
למחקר אורך רב מרכזי גויסו 382 משתתפים אשר עברו הערכה בכניסתם למחקר ומדי שנה לאחר מכן בין פברואר 2002 לאוגוסט 2010. ערכי ויטמין D שנמדדו סווגו באופן הבא : חסר- פחות מ 12נ"ג/מ"ל, רמה לא מספקת – בין 12 ל20 נ"ג/מ"ל, רמה התקינה 20 – 50 נ"ג/מ"ל ורמה גבוהה – מעל 50 נ"ג/מ"ל. הערכה קוגניטיבית בוצעה באמצעות סולמות האבחון הנוירוקוגניטיביים המקובלים באנגלית ובספרדית. תוצאות המחקר העיקריות היו- סטטוס של ויטמין D באוכלוסיות האתניות השונות, תפקוד קוגניטבי בהערכה אורכית, והקשר בין גרף הירידה הקוגניטיבית למגמת השינוי ברמות ויטמין D.
נתונים סטטיסטיים
גילם הממוצע של 382 משתתפי המחקר היה 75.5 שנים (סטיית תקן - 7 שנים), 61.8% היו נשים, 41.4% לבנים, 29.6% אמריקאים ממוצא אפריקאי, 25.1 יוצא דרום ומרכז אמריקה ו3.9% ממוצא אתני אחר. מבחינה קוגניטיבית, בכניסה למחקר 17.5% היו מאובחנים כלוקים בשטיון, אצל 32.7% אובחנה הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI), ו49.5% היו בריאים בכל הקשור לתפקוד קוגניטיבי. רמה ממוצעת של ויטמין D (25-( (OHD בקרב המשתתפים הייתה 19.2 נ"ג/מ"ל (סטיית תקן 11.7), ב 26.2% אובחן חסר ויטמין D, ו35.1% הוגדרו כבעלי רמת ויטמין בלתי מספקת. רמות ממוצעות של ויטמין D היו נמוכות משמעותית בקרב יוצאי אפריקה ודרום/ מרכז אמריקה לעומת משתתפים לבנים ( 17.9 ו 17.2 לעומת 21.7 , בהתאמה ; P בדומה, רמות ויטמין D היו נמוכות יותר בקרב חולי שטיון לעומת הלוקים בהפרעה קוגניטיבית קלה והמשתתפים הבריאים (16.9 לעומת 20 ו19.7, בהתאמה. P=0.006).
המעקב נמשך בממוצע 4.8 שנים. קצב הנסיגה בזכרון ארועי ובתפקודים קוגניטיביים גבוהים היה מהיר יותר באופן מובהק ססטיסטית בקרב נחקרים עם חסר בויטמין D ורמה בלתי מספקת של הויטמין, בהשוואה לנחקרים בעלי רמות תקינות, זאת תוך תקנון לגיל, מין, השכלה, מוצא אתני, BMI, עונת השנה בה ניטלו בדיקות הדם לויטמין D, סיכון וסקולרי וגנוטיפ APOE4. סטטוס של ויטמין D לא נקשר במידה מובהקת לירידה בזכרון סמנטי או יכולת ראיה מרחבית. אי הכללה של נחקרים הלוקים בשטיון בניתוח הנתונים לא החלישה או שינתה באופן מהותי את הקשר בים סטטוס של ויטמין D ונסיגה קוגניטיבית.
סיכום
החוקרים מסכמים כי רמה נמוכה של ויטמין D קשורה לנסיגה קוגניטיבית מאוצת בקרב קשישים ממגוון אתני רחב, עם זאת שאלת ההשפעה של טיפול בתוספי ויטמין D על התפקוד הקוגניטיב או קצב הדרדרותו נותרת פתוחה עד לקבלת תוצאות מחקריות ממוקדות בנושא.
עורך: ד"ר צבי שליטנר
מקור
תגובות אחרונות