ניבולומאב (Nivolumab, שם מסחרי: Opdivo) המשבש את האות המתווך על ידי programmed death 1) PD1) בנקודת הבקרה האימונולוגית (checkpoint–inhibitor), נמצא קשור בשיפור בשרידות הכוללת במחקרים לא מבוקרים המערבים מטופלים עם קרצינומה מתקדמת של תאי כליה, שטופלו בעבר. המחקר האקראי, שלב 3, ללא סמיות, השווה את ניבולומאב לאוורולימוס במטופלים עם קרצינומה של תאי כליה שעברו כבר טיפול קודם למחלה.
עוד בעניין דומה
סך הכל 821 מטופלים עם קרצינומה מתקדמת של תאי כליה בהירים (clear-cell) עבורה הם קיבלו טיפול קודם במרשם אחד או יותר של טיפול נוגד אנגיוגנזה (antiangiogenic), חולקו באופן אקראי (יחס של 1:1) לקבלת 3 מ"ג לק"ג של משקל גוף של ניבולומאב במתן ורידי כל שבועיים, או 10 מ"ג של אוורולימוס במתן פומי פעם ביום. נקודת הסיום העיקרית של המחקר הייתה השרידות הכוללת. נקודות סיום משניות כללו את שיעורי התגובה (response rate) האובייקטיביים ובטיחות הטיפול.
חציון השרידות הכוללת היה 25.0 חודשים (רווח סמך 95%: 21.8 ועד not estimable, בקבוצת הניבולומאב; ו-19.6 [רווח סמך 95%: 23.1-17.6] בקבוצת האוורולימוס). יחס הסיכונים לתמותה בטיפול בניבולומאב לעומת אוורולימוס היה 0.73 (רווח סמך 98.5%: 0.93-0.57; p=0.002), תוצאה שעמדה בקריטריון שהוגדר מראש לעליונות התרופה (p≤0.0148). שיעורי התגובה האובייקטיבים היו גבוהים יותר בשימוש בניבולומאב לעומת אוורולימוס (25% לעומת 5%; יחס סיכויים: 5.98 [רווח סמך 95%: 9.72-3.68]; p<0.001). חציון השרידות ללא התקדמות המחלה (progression-free survival) היה 4.6 חודשים (רווח סמך 95%: 5.4-3.7) עם ניבולומאב ו-4.4 חודשים (רווח סמך 95%: 5.5-3.7) עם אוורולימוס (יחס סיכונים: 0.88; רווח סמך 95%: 1.03-0.75; p=0.11). תופעות לוואי, הקשורות בטיפול, בדרגה 3 או 4 קרו ב-19% מהמטופלים שקיבלו טיפול בניבולומאב וב-37% מהמטופלים שקיבלו טיפול באוורולימוס; תופעת הלוואי השכיחה ביותר בטיפול בניבולומאב הייתה עייפות (2% מהמטופלים), ותופעת הלוואי השכיחה בטיפול באוורולימוס הייתה אנמיה (8% מהמטופלים).
החוקרים מסכמים כי במטופלים עם קרצינומה מתקדמת של תאי כליה שטופלו בעבר, השרידות הכוללת הייתה גבוהה יותר ונראו פחות תופעות לוואי בדרגה 3 או 4 בטיפול בניבולומאב לעומת טיפול באוורולימוס.
מקור:
Motzer, R. J., Escudier, B., McDermott, D. F., George, S., Hammers, H. J., Srinivas, S., . . . Sharma, P. (2015). Nivolumab versus Everolimus in Advanced Renal-Cell Carcinoma. New England Journal of Medicine, 373(19), 1803-1813. doi: doi:10.1056/NEJMoa1510665
לינק למאמר המלא:
http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1510665
תגובות אחרונות