מחקרים 21.10.2015

כוס יין בארוחת ערב משפרת איזון גליקמי ומטבולי של חולי סכרת

במחקר מבוקר שנערך בישראל שתיית כוס יין מדי יום נקשרה ליתרונות קרדיומטבוליים ולאיזון סכרת משופר בקרב חולי סכרת סוג 2

לצד הנזק החד משמעי של צריכת אלכוהול מופרזת, שתיית כמות מתונה של משקאות משכרים ובמיוחד יין אדום נחקרה רבות ונקשרה, בחלק מהעבודות, לשיפור במדדים קרדיו-מטבוליים, להפחתה בתחלואת לב וכלי דם וירידה בתמותה. הדעות בנושא עדיין חלוקות. על רקע הדברים חוקרים מבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, בראשותה של פרופסור איריס שי, ערכו מחקר פרוספקטיבי ארוך ומבוקר שבחן את ההשפעה של יין אדום ויין לבן על איזון גליקמי ומדדים קרדיו-מטבוליים של חולי סכרת סוג 2 מאוזנים. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת ANNALS OF INTERNAL MEDICINE.

למחקר פרוספקטיבי אקראי ומבוקר
CASCADE [CArdiovaSCulAr Diabetes & Ethanol] trial, שחלקו הישראלי נערך במרכז רפואי "סורוקה" בבאר שבע המסונף לאוניברסיטת בן גורין בנגב, גויסו חולי סכרת סוג 2 מבוגרים, מאוזנים מבחינה גליקמית, אשר דיווחו על צריכה מועטה או המנעות מאלכוהול בשגרה. המטופלים הוקצו אקראית לשלוש קבוצות מחקר, באחת הונחו המשתתפים לשתות כוס מים מינרליים (150 מ"ל) בארוחת ערב מדי יום במשך שנתיים, בקבוצה השניה שתו הנחקרים כוס יין לבן באותה התדירות ובשלישית כוס יין אדום. כל המטופלים הקפידו על תזונה ים תיכונית ללא הגבלות קלוריות מיוחדות. יעד המחקר העיקרי היה פרופיל האיזון הגליקמי והשינוי במאזן השומנים. בנוסף מעקב אחר החולים כלל מדידות לחץ דם, בדיקות תפקודי כבד, רישום טיפול תרופתי, תיעוד תסמינים ותלונות והערכת איכות חיים. גם הפרופיל הגנטי של הנחקרים הקשור למטבוליזם של אתנול נבדק ונלקח בחשבון.

מ 224 המטופלים שנכללו במחקר 94% נותרו במעקב לאחר שנה ו 87% לאחר שנתיים.
נוסף להשפעת התזונה הים תיכונית יין אדום נקשר לעליה צנועה אך מובהקת ברמות ה HDL-C (עליה של 2 מ"ג/ד"ל, 95% רווח בר סמך 1.6-2.2, P<0.001) וכן לעליה באפוליפרוטאין A (עליה של 0.03 גרם/ליטר, 95% רווח בר סמך 0.01-0.06, P=0.05), עוד נרשמה ירידה ביחס כולסטרול כולל/HDL-C
(-0.27, 95% רווח בר סמך 0.52-0.01, P=0.039). רק בקרב מטופלים עם מטבוליזם איטי של אתנול (נשאי האלל ADH1B*1) נרשמה השפעה חיובית על איזון גליקמי תוך צריכת שני סוגי היינות (רמת גלוקוז בצום, המוגלובין מסוכרר, ומדדי מודל הערכה הומאוסטטית של תנגודת לאינסולין), זאת לעומת מטופלים עם נטיה לפירוק מהיר של אתנול (הומוזיגוטים ל ADH1B*2). בשלוש הקבוצות לא נצפו פערים מובהקים בלחצי דם, מדדי השמנה, תפקודי כבד, טיפול תרופתי, תסמינים מדווחים או מדדי איכות חיים פרט לאיכות השינה אשר השתפרה בשתי קבוצות היין בהשוואה לקבוצת המים (P=0.040).

החוקרים מסכמים כי צריכת יין בכמות מתונה, בפרט יין אדום, נושאת יתרונות קרדיו-מטבוליים צנועים אך מובהקים לחולי סכרת סוג 2 מאוזנים. ההבדל בהשפעה על האיזון הגליקמי בין קבוצות בעלות תכונות גנטיות שונות של פירוק אתנול מרמז על הקשר בין אלכוהול למטבוליזם הגלוקוז והתנגודת לאינסולין. עוד מסקנה העולה מן המחקר היא שליין אדום השפעה מטיבה שמתווכת לא רק על ידי האתנול אלא באמצעות רכיבים נוספים שהיין האדום עשיר בהן כמו רזוורטול, נוגד חמצון מקבוצת הפוליפנולים. למחקר גם מספר מגבלות – ראשית המשתתפים היו מודעים, מטבע הדברים, לסוג המשקה שהם הוקצו לשתות, מכאן אפקט האינבו אינו מבוטל כלל, שנית צריכה יומית קבועה של אלכוהול טומנת בחובה סיכונים שאינם מטבוליים בהכרח, סיכונים אלה צריכים להלקח בחשבון בטרם ההמלצה לשתות יין מדי יום באנשים שלא הורגלו לכך הופכת להנחיה קלינית.

מקור:

Gepner Y, Golan R, Harman-Boehm I, Henkin Y, Schwarzfuchs D, Shelef I, et al. Effects of Initiating Moderate Alcohol Intake on Cardiometabolic Risk in Adults With Type 2 Diabetes: A 2-Year Randomized, Controlled Trial. Ann Intern Med. [Epub ahead of print 13 October 2015] doi:10.7326/M14-165

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  יין אדום,  יין לבן,  תסמונת מטבולית,  דיסליפידמיה,  סוכרת
תגובות