מחקרים 21.10.2015

אוטם מוחי כתוצאה מחסימה מלאה של עורק התרדמה הוא ארוע נדיר

בקרב 361 חולים עם הצרות אתסמינית של עורק התרדמה שהתקדמה לחסימה מלאה, ארעו ארבעה מקרי שבץ בלבד, מקומו של הטיפול הפולשני מוטל בספק

חולים רבים עם הצרות אתסמינית מתקדמת בעורקי התרדמה עוברים התערבות פולשנית במטרה לשמר את נהור העורק ולמנוע את חסימתו המלאה. עם זאת התערבות פולשנית נושאת סיכונים מהותיים בשעה שסכנת החסימה המלאה איננה ברורה לאור האנטומיה המאפשרת זילוף הולם של כל חלקי המח דרך אנסטמוזות בין מערכות עורקים ימנית, שמאלית ואחורית המספקות את המח. בנוסף הטיפול התרופתי בגורמי סיכון צרברווסקולריים השתפר מאוד בעשור האחרון מה שמפחית עוד יותר את סכנת הארועים המוחיים. חוקרים מקנדה ערכו מחקר רטרוספקיטיבי בקרב מטופלים עם הצרות עורקי תרדמה אתסמינית על מנת לגלות את הסיכון הנובע מחסימה מלאה של אחד העורקים וכן את ההשפעה של חומרת ההצרות או הצרות בצד הנגדי על הסיכון לאוטם מוחי. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA NEUROLOGY.

לטובת העבודה החוקרים אספו נתונים אודות מטופלים שנבדקו והתמידו במעקב שכלל בין היתר בדיקת דופלר שנתית של עורקי התרדמה בשני מרכזים למניעת שבץ בקנדה. תקופת המעקב שהוותה את בסיס המחקר החלה בינואר 1990 ונמשכה עד אוגוסט 2014. חשיפה הוגדרה כגילוי של חסימה מלאה בעורקי התרדמה במעקב השנתי, תוצאות המחקר נקבעו כארוע שבץ איפסילטרלי, מוות משבץ בצד החסימה או מוות מסיבה לא ידועה.

מקרב 3,681 מטופלים שהיו במעקב שנתי 316 (8.6%) מטופלים אתסמיניים התקדמו לחסימה מלאה של אחד העורקים. רב חסימות עורקי התרדמה (254 – 80.4%) התרחשו לפני שנת 2002, בשנים בהם הטיפול התרופתי היה פחות יעיל ואינטנסיבי. רק אדם אחד לקה בארוע מוחי בסמוך לחסימה של עורק התרדמה (0.3%) ושלושה מטופלים בלבד (0.9%) לקו בארוע מוחי איפסילטרלי במהלך שנות המעקב (עד שנת 2005). בניתוח שרידות על פי קפלן– מאייר חומרת ההצרות וחסימה בצד הנגדי לא נקשרו לסיכון מוגבר לארוע מוחי בצד החסימה, ארוע מוחי חולף, מוות כתוצאה משבץ או מוות מסיבה לא ידועה במעקב ממוצע של 2.56 שנים – (P=0.8 לחומרת ההצרות ו P=0.73 להצרות בצד הנגדי). בניתוח רגרסיבי של סיכונים על שם קוקס רק גיל (P=0.02), מין (P=0.01) וחומרת הרובד הטרשתי בעורק התרדמה (P=0.006) נקשרו לסיכון מוגבר לארוע מוחי.

החוקרים מסכמים כי הסיכון הגלום בהתקדמות הצרות טרשתית בעורקי התרדמה לחסימה מלאה נמוך משמעותית מסיכוני התערבות פולשנית כגון אנדארתרקטומיה או הכנסת תומכנים. לאור הממצאים החוקרים ממליצים על חשיבה מחודשת באשר לגישה הניתוחית להצרות עורקי תרדמה. עם זאת, חשוב לציין שגם פרופיל הבטיחות של כירורגיית כלי דם השתפר מאוד בשנים האחרונות ונדרשות עבודות עדכניות לשקלול מדויק יותר של הסיכונים.

מקור:

Yang C, Bogiatzi C, Spence J. Risk of Stroke at the Time of Carotid Occlusion. JAMA Neurol. Published online September 21, 2015. doi:10.1001/jamaneurol.2015.1843.

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  עורקי תרדמה,  כלי דם,  שבץ,  אוטם מוחי,  טרשת עורקים
תגובות