מחקרים 08.11.2015

טרומבואקטומיה ב STEMI אינה מוכיחה את עצמה

במחקר רב מרכזי חולי STEMI שטופלו בטרומבואקטומיה לפני PCI, לעומת PCI בלבד, לא נהנו מתוצאות קליניות משופרות אך סבלו יותר מאוטמים מוחיים

שני מחקרים גדולים דיווחו על תוצאות סותרות בנוגע לטיפול בשאיבת פקיק מעורק כלילי חסום (טרומבואקטומיה) בחולי אוטם שריר הלב עם עליית מקטע (ST (STEMI. מחקר מבוקר ומקיף ביותר שנערך ב 87 מרכזים רפואיים וב 20 מדינות שם למטרתו לתת מידה של ודאות באשר ליתרונות ולסכנות של טרומבאקטומיה אקוטית לעומת טיפול ב PCI בלבד הנהוג היום כשגרה קלינית בחולי אוטם שריר הלב. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת
THE LANCET.

למחקר ThrOmbecTomy with PCI versus PCI ALone in Patients ׁwith STEMI- TOTAL פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר, רב מרכזי ובינלאומי שהעמיד טיפול בשאיבת פקיק ידנית מן העורק הכלילי החסום (טרומבואקטומיה) ולאחריו התערבות כלילית מלעורית - PCI מול PCI שגרתי לבדו, גויסו 10,732 חולים בני 18 ומעלה מ 87 מרכזים רפואיים ומ 20 מדינות שונות. החולים הוקצו אקראית (1:1) בתוך 12 שעות מהופעת התסמינים לאחת מזרועות המחקר. ההקצאה והטיפול לא היו סמויים מפני החולים וכמובן גם לא מפני הרופאים. בניתוח הראשוני לאחר 180 ימים לא נצפה הבדל מובהק בתוצאת המחקר הראשית – משלב של מוות קרדיווסקולרי, אוטם שריר הלב, הלם לבבי ואי ספיקת לב. עם זאת הניתוח הראשוני כן הצביע על שיפור מסוים בקבוצת הטרומבואקטומיה בנרמול מקטע ה ST והארעות תסחיפים דיסטליים, אך תרגום ממצאים אלא לתוצאות ארוכות טווח נותר לא ברור. בניתוח הנוכחי החוקרים מדווחים על תוצאות ראשיות ומשניות לאחר שנה של מעקב. ניתוח התוצאות הסופי בוצע על בסיס הכוונה לטפל וכלל רק חולים שעברו PCI.

בין אוגוסט 2010 ליולי 2014 , 10,732 חולים שעמדו בתנאי ההכללה גויסו למחקר והוקצו אקראית לשתי זרועות טיפוליות: באחת 5,372 חולים עברו שאיבת פקיק מעורק כלילי חסום (thrombectomy) ולאחריה התערבות כלילית מלעורית PCI ובשניה 5,360 חולים עברו PCI בלבד. לאחר פסילה של חלק מהחולים בשתי הקבוצות משום שלא עברו PCI המספר הסופי של מטופלים שנכללו במחקר היה 10,064 בני אדם (5,035 קבוצת שאיבת הפקיק ו 5,029 PCI לבדו). תוצאת המחקר העיקרית במעקב של שנה ארעה בקרב 395 (8%) מ 5,035 החולים בקבוצת הטרומבואקטומיה לעומת מספר ושיעור זהים כמעט של 394 (8%) בקרב 5,029 חולי קבוצת ה PCI כטיפול יחיד (יחס סיכון 1.00 (95% רווח בר סמך 0.97-1.15, P=0.99). מוות קרדיווסקולרי בשנה הראשונה לטיפול ארע בקרב 179 (4%) ממטופלי קבוצת שאיבת הפקיק לעומת 192 (4%) מטופלים בקבוצת ה PCI (יחס סיכון 0.93, P=0.48). תוצאת הבטיחות העיקרית – אוטם מוחי ארע בקרב 60 מטופלים (1.2%) בקבוצת הטרומבואקטומיה ובקרב 36 (0.7) בקבוצת הPCI (יחס סיכון 1.66, 95% רווח בר סמך 1.10-2.51, P=0.015).

החוקרים מסכמים כי טרומבוקאטומיה מקדימה ל PCI איננה משיגה תוצאות קליניות טובות יותר מ PCI לבדו בחולים עם אוטם חריף של שריר הלב עם עליית מקטע ST ויתכן מאוד כי הטיפול כרוך בעליה בסיכון לאוטמים מוחיים. משכך החוקרים ממליצים להימנע משאיבת פקיק מעורק כלילי חסום כחלק מהגישה הטיפולית העכשוית ב STEMI.

מקור:

Outcomes after thrombus aspiration for ST elevation myocardial infarction: 1-year follow-up of the prospective randomised TOTAL trial
Jolly, Sanjit S et al.  The Lancet

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  שאיבת פקיק,  טרומבואקטומיה,  התערבות מלעורית כלילית,  STEMI,  PCI
תגובות