מחקרים 13.12.2015

אסתמה עלולה להגביר את הסיכון למיגרנה כרונית

בעבודה רטרוספקטיבית הסיכון של מיגרנה התקפית להפוך למיגרנה כרונית נמצא תלוי באופן מובהק בנוכחות אסתמה ובחומרת התסמינים הנשימתיים

אסתמה (קצרת) ומיגרנה (צלחה) שתיהן מחלות בעלות שיעור המצאות גבוה באוכלוסיה ועל כן התקפים של כאבי ראש מופיעים לא אחת בסמיכות להתקפי הקצרת. לצד הקשר הנסיבתי במספר מחקרים אפידימיולוגיים נרמז כי יתכן וקיים יחס פתופיזיולוגי הדדי בין שתי המחלות. על רקע הדברים חוקרים אמריקאיים העלו השערה כי אסתמה יכולה להשפיע על המהלך הקליני של מיגרנה ולהופכה ממחלה התקפית למחלה כרונית. בכדי לבדוק את ההשערה החוקרים ערכו ניתוח של מחקר עוקבה אפידימיולוגי AMPP- American migraine prevalence and prevention study, ופרסמו את ממצאיהם בכתב העת HEADACHE.

במחקר נכללו משתתפי המחקר AMPP שאובחנו כלוקים במיגרנה התקפית ב 2008, מילאו שאלון קצרת מתוקף (ECRHS) ונותרו במעקב ב 2009. על סמך שאלון הקצרת החוקרים הגדירו את המחלה כמשתנה דו ערכי (קיום המחלה או העדרה) על בסיס רף אבחון אימפירי ופיתחו סולם חומרה של אסתמה   (Respiratory Symptom Severity Score (RSSS המבוסס על מספר התשובות החיוביות בשאלון (0 תשובות חיוביות - העדר אסתמה, 1-2 תשובות- אסתמה קלה, 3-4 תשובות- אסתמה בינונית, 5-6 תשובות חיוביות- אסתמה קשה). מיגרנה כרונית, תוצאת המחקר הראשית, הוגדרה כ 15 ימים של כאב ראש אופייני בחודש. החוקרים עשו שימוש ברגרסיה לוגיסטית על מנת לקבוע את מידת ההשפעה של אסתמה על מהלך המיגרנה בשני מודלים: - מודל בינארי בו התייחסו לנוכחות או העדר קצרת ומודל מבוסס על ציוני RSSS הקושר בין חומרת הקצרת לצלחה כרונית. הניתוח בוצע תוך תקנון למשתנים סוציודמוגרפיים, תדירות כאבי הראש, שימוש בטיפול מונע נגד מיגרנה ושימוש מופרז בתרופות.

במחקר נכללו 4,446 בני אדם עם מיגרנה התקפית מהם 17% אובחנו כלוקים בקצרת. הגיל הממוצע בקבוצה זו עמד על 50.4 שנים, 80.8% מהנחקרים היו נשים. במהלך שנת 2009 מיגרנה כרונית אובחנה אצל 2.9% (131/4446) מהנחקרים בעוקבה, 5.4% בקבוצת החולים האסתמתיים (40/746) ו 2.5% בקבוצת הלא אסתמתיים (91/3700). בהשוואה בין חולים עם וללא אסתמה הסבירות המתוקננת של חולים אסתמתיים לפתח מיגרנה כרונית היתה גבוהה משתיים (יחס סיכויים מתוקנן 2.1 , 95% רווח בר סמך 1.4-3.1). בניתוח המסתמך על ציוני ה RSSS נמצא קשר בין חומרת התסמינים לסיכון למיגרנה כרונית אך סיכון זה השיג מובהקות סטטיסטית רק בקרב החולים הסובלים מתסמינים קשים (ציון 5-6) , יחס סיכויים מתוקנן בקבוצה זו בהשוואה להעדר תסמינים ( 3.3, 95% רווח בר סמך 1.7-6.2).

החוקרים מסכמים כי קצרת מהווה גורם סיכון להפיכתה של מיגרנה התקפית למיגרנה כרונית. המעקב במחקר זה ארך שנה בלבד וניתן להניח שהמגמה עומדת על כנה גם בטווח הארוך יותר. עוד מציינים החוקרים את הקשר בין חומרת תסמיני הקצרת לבין הסיכון לעליה בתדירות התקפי המיגרנה עד כדי הפיכתה למחלה כרונית. המנגנון העומד בבסיסו של הקשר אינו ברור, ולא מן הנמנע כי הממצאים נסיבתיים, אך יש טעם בהתייחסות קלינית משולבת ומניעתית בחולים הלוקים בשתי המחלות.

מקור:

Martin, V. T., Fanning, K. M., Serrano, D., Buse, D. C., Reed, M. L. and Lipton, R. B. (2015), Asthma is a risk factor for new onset chronic migraine: Results from the American migraine prevalence and prevention study. Headache: The Journal of Head and Face Pain. doi: 10.1111/head.12731

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  אסתמה,  מיגרנה,  כאבי ראש,  קוצר נשימה,  קצרת,  צלחה
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו