מחקרים 10.01.2016

דימום תוך מוחי תחת נוגדי הקרישה החדשים - מהלך ופרוגנוזה

במחקר תצפיתי שיעור התמותה של חולים שלקו בדימום תך מוחי בעודם מטופלים בנוגדי הקרישה החדשים עמד על 28%, יותר ממחצית השורדים נותרים עם ליקוי תפקודי חמור

לנוגדי הקרישה הפומיים החדשים (NOACS) יתרונות רבים בהענות לטיפול, שמירה על טווח תרפויטי אחיד והעדר השפעות תזונתיות על פעילות התרופות. מנגד, בין החששות המרכזיים סכנת דימום מוחי שבהעדר אנטידוט יעיל יכול להפוך לבלתי נשלט, מסב נזק רב וכרוך בשיעורי תמותה גבוהים. על רקע הדברים חוקרים מגרמניה ערכו מחקר רב מרכזי בנסיון לאפיין את המהלך הקליני של דימום מוחי בקרב חולים הנוטלים נוגדי קרישה פומיים חדשים, לבחון את דרכי הטיפולי המידיות ולאמוד את שיעורי התמותה והפגיעה התפקודית. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA NEUROLOGY.

מחקר פרוספקטיבי תצפיתי רב מרכזי נערך במקביל ב 38 יחידות שבץ ברחבי גרמניה בין פברואר 2012 לדצמבר 2014. כל ההחלטות האבחוניות והטיפוליות, לרבות מתן גורמים המוסטטיים הושאר לשיקולם של רופאי היחידות. במחקר נכללו 61 חולים עוקבים שהתקבלו ליחידות השבץ בתמונה של דימום תוך מוחי (ICH) על רקע טיפול בנוגדי קרישה פומיים חדשים NOACs, מהם 45 (74%) עברו הערכה הדמייתית של התפשטות שטף הדם. תוצאות המחקר הראשיות הוגדרו כהתפשטות ההמטומה המוחית, דימום תוך חדרי ותיקון הפרעת הקרישה בשלב החד של הדימום. בנוסף נבדקו – תוצאות תפקודיות שלושה חודשים לדימום, גורמים הקשורים לפרוגנוזה שלילית (על פי סולם רנקין - Rankin Scale), כל הגדלה חדשה של נפח חדרי המח או עליה בציון גראייב (Graeb score) בשתי נקודות לפחות, והשכיחות של התפשטות מוחשית של שטף הדם המוחי (מוגדר כעליית נפח יחסית (מעל 33%) או מוחלטת (מעל 6 מ"ל)).

גילם הממוצע של החולים היה 76.1 שנים, 41% היו נשים. נפח ההמטומה הממוצע בקבלתם של החולים ליחידה עמד על 23.7 מ"ל. בקרב החולים שהיו במעקב הדמייתי בשאלת התפשטות ההמטומה, הגדלת נפח מוחשית ארעה ב 38% מהחולים (17 מ 45). דימום חדש או מתגבר בתוך חדרי המח נצפה ב 8 מקרים (18%). שיעור התמותה הכוללת עמד על 28% לאחר 3 חודשי מעקב, 65% מהחולים שנותרו בחיים סבלו מפגיעה תפקודית משמעותית. 57% חולים טופלו בקומפלקס פרותרומבין בלא השפעה ברת משקל סטטיסטי על התפשטות שטף הדם, ואף עם השפעה הפוכה (43% עם טיפול לעומת 29% ללא טיפול, P=0.53). בדומה טיפול בקומפלקס פרותרומבין לא תרם לשיפור הפרוגנוזה של החולים.

לסיכום, דימום מוחי בחולים המטופלים בנוגדי הקרישה הפומיים החדשים קשור לשיעורי תמותה גבוהים ופגיעה מהותית בחולים הנותרים בחיים. מספר מחקרים קליניים בתכשירים שונים הסותרים את פעילות נוגדי הקרישה כבר הראו תוצאות חיוביות ומחקרים נוספים נמצאים בשלבים מתקדמים. לצד הדברים יש לציין שדימום מוחי לא טראומתי הוא איננו מאורע שכיח ונושא פרוגנוזה גרועה גם בקרב מטופלים בוורפרין, אספירין ואף באנשים שאינם נוטלים כל טיפול מדלל.

מקור:

Purrucker JC, Haas K, Rizos T, et al. Early Clinical and Radiological Course, Management, and Outcome of Intracerebral Hemorrhage Related to New Oral Anticoagulants. JAMA Neurol. Published online December 14, 2015. doi:10.1001/jamaneurol.2015.3682.

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  נוגדי קרישה חדשים,  NOACS,  דימום מוחי,  אנטידוט
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות