מחקרים 08.03.2016

צנתור באירוע מוחי חריף, מטה אנליזה של מחקרים עדכניים

מטה אנליזה של חמישה מחקרים מבוקרים מצביעה על יתרונות מובהקים של צנתור כטיפול ראשוני בארוע מוחי איסכמי הנובע מחסימת כלי דם גדול במערכת הקדמית

במהלך שנת 2015 חמישה מחקרים אקראיים הצביעו על יתרון מוחשי לצנתור ושליפת פקיק תוך כלית (endovascular thrombectomy) מכלי הדם במערכת הקדמית קריבנית של המח בחולים עם ארוע מוחי איסכמי בהשוואה לטיפול הרפואי המקובל. כעת צוותי החוקרים של העבודות איחדו את תוצאות חמשת המחקרים וערכו מטה אנליזה במטרה לבחון את היתרונות וסיכוני הגישה באוכלוסיות חולים מגוונות. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת The Lancet.

החוקרים ניתחו תוצאות של חמישה מחקרים - MR CLEAN, ESCAPE, REVASCAT, SWIFT PRIME, and EXTEND IA שנערכו בין דצמבר 2010 לדצמבר 2014. במחקרים הללו חולים אשר לקו בארוע מוחי איסכמי שנגרם מחסימה של עורק קדמי קריבני או סעיפיו העיקריים (proximal anterior artery circulation) הוקצו אקראית לטיפול בצנתור עורקי ושליפת הפקיק בתוך 12 שעות מפרוץ התסמינים או טיפול שגרתי מקובל (קבוצת הביקורת). תוצאת המחקרים הראשית הייתה הפחתה במגבלות התפקודיות על פי סולם רנקין מותאם (Rankin Scale (mRS ביום ה 90 לאחר הארוע. החוקרים התמקדו בהטרוגניות של יתרונות ההתערבות הפולשנית בקרב המדגמים השונים. נעשה שימוש בכלים סטטיסטיים מגוונים תוך תקנון למשתנים סוציו דמוגרפיים, רקע קליני של החולים, חומרת הארוע המוחי, מיקום החסימה (עורק התרדמה הפנימי, מקטע M1 או M2 של העורק המוחי האמצעי), טיפול טרומבוליטי, זמן עד להקצאה מתחילת הארוע המוחי ומשתנים נוספים.

החוקרים סקרו נתונים מאוגמים של 1,287 חולים (634 עברו התערבות פולשנית, 653 הוקצו לזרועות ביקורת). טיפול צנתורי הביא להפחתה מובהקת במגלבות תפקודיות ביום ה 90 לטיפול (יחס סיכויים מאוגם ומתוקנן 2.49, 95% רווח בר סמך 1.76-3.53, P<0.0001). ה NNT של הטיפול הפולשני הנדרש על מנת להביא לשיפור ברמה אחת בסולם רנקין עמד על 2.6. ניתוח תת קבוצות לא הדגים הטרוגניות של תוצאי הטיפול לרוחב המדגמים (P = 0.43). זוהו רבדים בהם היתרונות של הטיפול הפולשני היו מודגשים יותר – חולים בני 80 ומעלה (יחס סיכויים מתוקנן 3.68), חולים שהוקצו יותר מ 300 דקות לאחר פרוץ התסמינים (1.76) וחולים שלא יכלו לקבל טיפול טרומבוליטי (2.43). לא נצפו הבדלים בין המדגמים בשיעורי תמותה, סיכון לשטף דם פרנכימתי או דימום תוך גולגולתי ב 90 הימים לאחר האירוע המוחי.

לסיכום, צנתור כטיפול ראשוני בארוע מוחי איסכמי הוכיח את עצמו במרבית החולים שלקו בשבץ על רקע חסימה של מערכת אספקת הדם הקדמית של המח. הטיפול יעיל בכל אוכלוסיות החולים ואינו מושפע משמעותית ממשתנים אישיים או גיאוגרפיים. ניתן להביע תקווה זהירה כי ההצלחות המצטברות מבשרות את תחילת המהפכה בטיפול בארועים מוחיים.

מקור:

Endovascular thrombectomy after large-vessel ischaemic stroke: a meta-analysis of individual patient data from five randomised trials
Goyal, Mayank et al.  The Lancet

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  שבץ,  ארוע מוחי איסכמי,  טיפול טרומבוליטי,  צנתור,  Endovascular thrombectomy
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות