מחקרים 18.04.2016

מטפורמין באי ספיקת כליות - הנחיות FDA מעודכנות

מנהל המזון והתרופות האמריקאי ממליץ לעבור להערכת תפקוד כלייתי על סמך קצב סינון גלומרולרי ולא קריאטינין, ומתיר את השימוש במטפורמין באי ספיקת כליות קלה ובינונית

בשל החשש מחמצת לקטית השימוש במטפורמין מוגבל, נכון להיום, ואינו מומלץ בחולים עם אי ספיקת כליות בינונית וקשה. לאחרונה, לאור נסיון קליני ומחקרי מצטבר, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) עדכן את הנחיותיו בנוגע לטיפול במטפורמין בקרב חולי סכרת עם תפקוד כלייתי לקוי. ההנחיות פורסמו באתר המנהל ועיקריהן מובאים להלן.

ה FDA דורש מיצרני מטפורמין לעדכן את עלוני התרופה ולציין כי הטיפול במטפורמין בטוח בקרב חולים עם אי ספיקת כליות קלה עד בינונית.
ה FDA ממליץ להעריך את התפקוד הכלייתי של החולים על סמך קצב הסינון הגלומרולרי ולא על סמך ערך הקריאטינין בדם בלבד, זאת משום שה eGFR מספק הערכה מדויקת יותר של תפקוד כלייתי המתחשבת גם בגיל החולים, מוצאם, משקלם ומגדרם.
המנהל ממליץ לאמוד את ה eGFR לפני התחלת הטיפול במטפורמין.
התחלת הטיפול במטפורמין אינה מומלצת בחולים עם ערך eGFR נמוך מ
30mL/minute/1.73 m2.
במהלך הטיפול מומלץ לבצע הערכה של תפקוד כלייתי אחת לשנה, או בתדירות גבוהה יותר בקבוצות הסיכון להדרדרות מהירה, למשל בקרב קשישים (התכיפות תקבע קלינית).
בקרב חולים עם eGFR נמוך מ 45mL/minute/1.73 m2, יש לשקול את היתרונות מול החסרונות של הטיפול ולהפסיקו עת ה eGFR יורד מתחת ל 30.
לבסוף, ה FDA ממליץ להפסיק את הטיפול במטפורמין בזמן או לפני בדיקות דימות עם חומר ניגוד מבוסס יוד בקרב חולים עם ערכי eGFR בין 30 ל 60, חולים עם מחלת כבד, אתיליזם או אי ספיקת לב, וכן בקרב חולים העומדים לעבור הליכים רפואיים הדורשים הזרקה עורקית של חומר ניגוד מבוסס יוד. 48 שעות לאחר הפעולות יש להעריך שוב את ה eGFR ולחדש טיפול במטפורמין היה והתפקוד הכלייתי יציב.

לסיכום, הנחיות ה FDA המעודכנות ממליצות לזנוח את הגבלת השימוש הקודמת במטפורמין (מעל קריאטינין 1.5 בגברים ו 1.4 בנשים), לעבור להערכת תפקוד כלייתי על סמך קצב סינון גלומרולרי ולהתיר טיפול במטפורמין גם בחולי סכרת עם אי ספיקת כליות קלה ובינונית.

מקור:

FDA Drug Safety Communication: FDA revises warnings regarding use of the diabetes medicine metformin in certain patients with reduced kidney function

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  מטפורמין,  אי ספיקת כליות,  קצב סינון גלומרולרי,  GFR,  חמצת לקטית,  סוכרת,  קריאטנין
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות