מחקרים 31.05.2016

האם טיפול קבוע אספירין במינון נמוך מגן מפני סרטן דרכי המרה?

טיפול באספירין נקשר לירידה של פי 2.7 עד פי 3.6 בסיכון לשלושת הסוגים העיקריים של סרטן דרכי המרה. עוד עולה מהמחקר שהסיכון הנשקף מ PSC וסכרת תלוי במיקום הגידול

סרטן בדרכי המרה (צילום: אילוסטרציה)
סרטן בדרכי המרה (צילום: אילוסטרציה)

סגולותיו נוגדות הסרטן של אספירין הפכו לכר פורה למחקרים אפידמיולוגיים וניסויים קליניים בשנים האחרונות. בעבודה נוספת שתוצאותיה פורסמו לאחרונה בכתב העת HEPATOLOGY, חוקרים ממאיו קליניק במינסוטה בדקו האם טיפול קבוע אספירין במינון נמוך מגן מפני סרטן דרכי המרה (cholangiocarcinoma (CCA.

במחקר מקרה ביקורת נכללו 2,395 חולי סרטן דרכי המרה (1,169 מקרים של שאת בחלק התוך כבדי של העץ המרתי, 995 מקרים של גידולי שער- פריהילריים, ו 231 מקרים של ממאירות דיסטלית) שהיו במעקב במאיו קליניק בין השנים 2000-2014. מקרי הביקורת נבחרו ממאגר החולים של המרכז הרפואי והוצמדו ביחס 2:1 למקרי המחקר תוך התאמה למין, גיל, מוצא ואזור מגורים (4,769 מקרי ביקורת בסה"כ). 591 חולי CCAי(24.7%) ו 2,129 מטופלי ביקורת (44.6%) נטלו אספירין.

ניתוח התוצאות מצביע על קשר הפוך מובהק בין השימוש באספירין להארעות כל סוגי הגידולים של דרכי המרה (יחסי סיכויים מתוקננים 0.35, 0.34 ו 0.29 לשאתות בחלק התוך כבדי, הפריהילרי והדיסטלי של דרכי המרה, בהתאמה, P<0.001 לכל הערכים).
כולנגיטיס טרשתית ראשונית Primary sclerosing cholangitis נקשרה לגידולים פריהילריים (יחס סיכוי מתוקנן 453, 95% רווח בר סמך 104-999) יותר מאשר לגידולים בחלק התוך כבדי או הדיסטלי של דרכי המרה (יחסי סיכויים מתוקננים 93.4 ו 34, בהתאמה). סכרת שיקפה סיכון גבוה יותר לגידולים דווקא בחלקו הדיסטלי של צינור המרה (יחס סיכויים מתוקנן 4.2), לעומת אתרים פריהילריים או תוך כבדיים (יחסי סיכויים מתוקננים 2.9 ו 2.5, בהתאמה). שחמת שלא על רקע PSC נקשרה לממאירות תוך כבדית ופריהילרית במידת סיכון דומה (יחס סיכויים מתוקנן 14). מחלת מעי דלקתית ללא עדות ל PSC לא שיקפה סיכון מוגבר ל CCA על סוגיו.

לסיכום, טיפול באספירין נקשר לירידה של פי 2.7 עד פי 3.6 בסיכון לשלושת הסוגים העיקריים של סרטן דרכי המרה. עוד עולה מהמחקר שהסיכון לסרטן דרכי המרה הנשקף מכולנגיטיס טרשתית ראשונית וסכרת אינו אחיד ומשתנה בהתאם למיקום הגידול הביליארי.

מקור:

Choi, J., Ghoz, H. M., Peeraphatdit, T., Baichoo, E., Addissie, B. D., Harmsen, W. S., Therneau, T. M., Olson, J. E., Chaiteerakij, R. and Roberts, L. R. (2016), Risk factors for cholangiocarcinoma: Aspirin use and the risk of cholangiocarcinoma. Hepatology. doi:10.1002/hep.28529

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  אספירין,  סרטן דרכי מרה,  כולנגיוקרצינומה,  PSC,  כולנגיטיס טרשתית ראשונית
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 

שלום, הייתי רוצה לדעת, האם אםשר לשלב אספירין עם קורקומין, אוהבת לא רק רפואה קונבנציאונלית ,תודה