מחקרים 15.06.2016

תוצאות מפתיעות: LDL גבוה בגיל 60 ומעלה אינו מעלה תמותה

מסקירת ספרות עולה כי בגיל 60 ומעלה LDL לא נקשר לעליה בתמותה קרדיווסקולרית או מכל סיבה, החוקרים קוראים לבחון מחדש את הגישה לדיסליפידמיה בקשישים

(cholesterol (shutterstock

כידוע היפרכולסטרולמיה, ובפרט רמות גבוהות של LDL, קשורה לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית. אך האם הקשר עומד בעינו גם בגיל השלישי? לאחרונה צוות חוקרים בינלאומי ערך סקירת ספרות שיטתית בנסיון לענות על השאלה, התוצאות פורסמו בכתב העת BMJ OPEN.

לטובת המחקר נסרקה ספריית PUBMED ולוקטו מחקרים שעסקו ב LDL כגורם סיכון לתמותה מכל סיבה ותמותה קרדיווסקולרית בקרב בני 60 ומעלה. החוקרים אתרו 19 מחקרי עוקבה עם מדגם מאוגם של 68,094 בני אדם (במחקרים הללו 30 עוקבות חולים בסה"כ ב 28 מהן נבדקו שיעורי תמותה מכל סיבה ובתשע עוקבות רק שיעורי תמותה כתוצאה ממחלת לב וכלי דם).
16 עוקבות (92% מהמדגם הכולל) הדגימו קשר הפוך בין רמות ה LDL לתמותה מכל סיבה (כלומר רמות גבוהות של LDL הגנו על החולים ולא להיפך), ב 14 עוקבות הקשר השיג מובהקות סטטיסטית, ביתר לא נצפה קשר כלל. בשתי עוקבות שיעור התמותה הקרדיווסקולרית הגבוה ביותר נצפה דווקא ברביעונים התחתונים של רמות LDL, בשבע עוקבות לא נמצא כל קשר בר משמעות בין LDL לתמותה קרדיווסקולרית.

לסיכום, תוצאות סקירת הספרות קוראות תיגר על התפיסה הרווחת ש LDL הוא בהכרח אתרוגני ומהווה גורם סיכון חד משמעי לתמותה קרדיווסקולרית וכללית בכל גיל. למעשה שורה של עבודות לא הצליחו להוכיח קשר בלתי מעורער בין תמותה לרמות LDL בבני 60 ומעלה, ועוד יותר בעשור השביעי והשמיני, זו הסיבה שמגבשי הקווים המנחים לטיפול ב LDL חלוקים באשר לערכי המטרה בקבוצות הגיל הללו ועצם הכורח באיזון תרופתי. הסקירה אינה חפה מפגמים - מאות עבודות הוחרגו מסיבות שונות, לטיפול תרופתי והעדרו לא ניתן משקל נאות ומצבם הבריאותי של הנחקרים לא הובא בחשבון בשקלול התוצאות, ועדיין הממצאים מעלים סימני שאלה מהותיים. ניתן (ומומלץ) לבחון את הסקירה לעומק באתר של כתב העת.

מקור:

Lack of an association or an inverse association between low-density-lipoprotein cholesterol and mortality in the elderly: a systematic review
Uffe Ravnskov, David M Diamond, Rokura Hama, Tomohito Hamazaki, Björn Hammarskjöld, Niamh Hynes, Malcolm Kendrick, Peter H Langsjoen, Aseem Malhotra, Luca Mascitelli, Kilmer S McCully, Yoichi Ogushi, Harumi Okuyama, Paul J Rosch, Tore Schersten, Sherif Sultan, Ralf Sundberg
BMJ Open 2016;6:6 e010401 doi:10.1136/bmjopen-2015-010401

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  LDL,  כולסטרול,  CVD,  מחלת לב וכלי דם,  דיסליפידמיה,  סטטינים
תגובות
 
26.09.2016, 21:52

מאמר אמיץ וזהיר כאחד, המעלה שאלה נכונה: האם זמנה של תיאוריית "הכולסטרול הרע" להיבדק מחדש במבוגרים ? האם המאמץ האדיר שמושקע במדידה ובהפחתה של הכולסטרול במבוגרים (ובמיוחד בנשים) לא גורם להן יותר נזק ( כאבים מוסקולוסקלטליים, דכאון, סוכרת) מאשר תועלת ?