מחקרים 25.08.2016

השפעה של תפקוד כלייתי על יעילות הסטטינים, סקירת ספרות

מטה אנליזה מצביעה על צמצום כמעט לינארי ביעילות המניעתית של סטטינים במקביל לירידה בתפקוד כלייתי, היתרונות בקרב חולי דיאליזה צנועים עד בלתי מובהקים

כליות (צילום: אילוסטרציה)
כליות (צילום: אילוסטרציה)

סטטינים ניצבים בקו הראשון במניעה ראשונית ושניונית של סיבוכי טרשת העורקים, אולם קיימת אי ודאות לגבי היעילות של קבוצת התרופות בקרב חולים עם אי ספיקה כלייתית וביחוד אי ספיקה מתקדמת וחולי דיאליזה. על מנת לסכם את גוף הידע המחקרי שהצטבר עד כה בנושא חוקרים מבריטניה ואוסטרליה ערכו סקירת ספרות עדכנית. מסקנות החוקרים פורסמו לאחרונה בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology.

החוקרים ערכו מטה אנליזה של 28 מחקרים אקראיים (מדגם מאוחד של 183,419 חולים) שבחנו את היעילות המניעתית של סטטינים (מניעה של שבץ, ארועים כליליים איסכמיים קטלניים ובלתי קטלניים), ראשונית ושניונית. לטובת העבודה הסטטיסטית משתתפי המחקרים מוינו לחמש קבוצות בהתאם לקצב הסינון הגלומרולרי (GFR) בכניסתם למחקר.

ניתוח התוצאות מלמד כי כל ירידה של 40 מ"ג/ד"ל ברמת ה LDL הודות לטיפול בסטטינים נקשרה להפחתת הסיכון לארוע וסקולרי ראשון ב 21% (סיכון יחסי 0.79, רווח בר סמך 0.77-0.81, P<0.0001). ההשפעה המגנה הלכה ופחתה במקביל לירידה בתפקוד הכלייתי מסיכון יחסי של 0.78 בקרב חולים עם eGFR ≥60 mL/min, דרך סיכון יחסי של 0.85 בקרב חולים עם eGFR <45 mL/min וכלה בהפחתת סיכון בת 6% בלבד, בקרב חולי דיאליזה, סיכון יחסי 0.94, P למגמה=0.008. גם כוחם המגן של סטטינים מפני ארועים כליליים משמעותיים ומפני תמותה קרדיווסקולרית הלך ודעך ככל שהתפקוד הכלייתי של החולים ירד (P=0.01 למגמת הירידה במניעה של ארועים כליליים ו P=0.03 להשפעה על שיעורי תמותה). עם זאת, לא נצפה קשר מובהק בין תפקוד כלייתי להשפעה של סטטינים על שכיחות הצנתורים הכליליים (P=0.9). ירידה ב LDL הודות לסטטינים לא השפיעה על שיעורי תמותה מסיבות שאינן קרדיווסקולריות ללא תלות בתפקוד הכלייתי.

החוקרים מסכמים כי מטה אנליזה של 28 מחקרים מצביעה על צמצום כמעט לינארי ביעילות המניעתית של סטטינים במקביל לירידה בתפקוד כלייתי, היתרונות בקרב חולי דיאליזה צנועים עד בלתי מובהקים. עוד מציינים החוקרים כי תפקוד כלייתי ירוד חושף את החולים לתופעות לוואי של סטטינים, ביחוד פגיעה שרירית אופיינית. כל אלה מסתכמים בהמלצה לנסות ולהגיע לירידה מוחלטת מרבית בערכי ה LDL במינונים נסבלים של סטטינים בכל טווח התפקוד הכלייתי. החלטות טיפוליות בקרב חולי דיאליזה דורשות התייחסות אישית למכלול גורמי הסיכון של כל מטופל.

מקור:

Impact of renal function on the effects of LDL cholesterol lowering with statin-based regimens: a meta-analysis of individual participant data from 28 randomised trials
The Lancet Diabetes & Endocrinology

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  LDL,  אי ספיקת כליות,  דיאליזה,  CVD,  סיכון קרדיווסקולרי,  כולסטרול,  דיסליפידמיה,  סטטינים
תגובות
 
27.09.2016, 19:45

entresto