מחלת ריאות אינטרסטיציאלית על רקע טיפול תרופתי כרוני באמפוטריצין B, מטוטרקסט, אווסטין ותרופות נוספות היא סיבוך נדיר אך מוכר בהחלט בספרות הרפואית. חוקרים מאוניברסיטת טקסס מדווחים לראשונה על מטופלת שלקתה במחלת ריאות אינטרסטיציאלית כתוצאה מטיפול ממושך בניטרופורנטואין nitrofurantoin, תיאור המקרה פורסם לאחרונה בכתב העת Drug Safety - Case Reports.
עוד בעניין דומה
מטופלת בת 73 נטלה כמוסות ניטרופורנטואין פעמיים ביום במשך כשלוש שנים כטיפול מניעתי לדלקת כרונית בדרכי השתן. כשנה לאחר תחילת הטיפול היא פתחה שיעול טורדני אך הופנתה לבירור בבית חולים שלישוני רק שנתיים מאוחר יותר. בצילום החזה הראשוני התגלו הצללות רטיקולריות דו צדדיות ותמטים בודדים. ב CT שבוצע לאחר מכן תוארו הצללות תת צדריות ושינויים דמויי כוורת (honeycombing) מינימליים. בדיקת תפקודי הריאות של המטופלת הצביעה על הפרעה רסטריקטיבית קשה וירידה חמורה בפעפוע של פחמן חד חמצני. בהמשך לאחר שנשללה שורה ארוכה של גורמים זיהומיים ואוטואימוניים הרופאים הגיעו למסקנה כי ניטרופורנטואין הוא הגורם הסביר ביותר למחלה. התרופה הופסקה והחולה טופלה בסטרואידים פומיים וחמצן, הטיפול נמשך גם לאחר שחרורה מבית החולים, אולם החולה נפטרה ממחלתה מספר חודשים מאוחר יותר.
החוקרים מסכמים כי מחלת ריאות אינטרסטיציאלית עלולה להתפתח כסיבוך של טיפול ממושך במגוון תרופות. במקרה הנוכחי מדובר בתרופה אנטיביוטית נפוצה ביותר, אם כי המינון ומשך הטיפול היו חריגים מעט.
מקור:
Drug Saf Case Rep. 2016 Dec;3(1):13.
Unrecognized Interstitial Lung Disease as a Result of Chronic Nitrofurantoin Use.
Rambaran KA1, Seifert CF2.
ערך: ד"ר צבי שליטנר
תגובות אחרונות