מחקרים 11.01.2017

במחקר קליני שלב 1, Rovalpituzumab tesirine, תצמיד נוגדן-תרופה חדש, הראה פרופיל בטיחות מתקבל על הדעת ויעילות ראשונית מבטיחה בסרטן ריאה בנוי מתאים קטנים עם דרגת ביטוי גבוהה של DLL3 בתאי השאת

Rovalpituzumab tesirine הוא תצמיד נוגדן-תרופה ראשון מסוגו המכוון כנגד DLL3, חלבון הבא לידי ביטוי בגידולי סרטן הריאה מסוג SCLC ביותר מ- 80% מהמטופלים, ולרוב אינו מבוטא בתאים הבריאים. תוצאות המחקר מצביעות על פרופיל בטיחות מתקבל על הדעת של התרופה ויעילות בטיפול בחולים עם SCLC מתקדם

סרטן ריאה של תאים קטנים (SCLC), המהווה כ- 15% מכלל מקרי סרטן הריאה, מאופיין בגדילה אגרסיבית המובילה לרוב לאבחון בשלבים מתקדמים של המחלה. הטיפול במחלה והפרוגנוזה לא השתנו באופן משמעותי ב- 40 השנים האחרונות, ומכיוון שטיפול מקומי (ניתוח, רדיותרפיה או שניהם) מוביל לריפוי במקרים נדירים בלבד, כימותרפיה סיסטמית מהווה טיפול מקובל במחלה בחולים במצב תפקודי טוב, עם שיעורי תגובה גבוהים אך גם שיעורי חזרה גבוהים של המחלה. DLL3 הוא חלבון שזוהה כי בא לידי ביטוי נרחב בתאי גידולים נוירואנדוקרינים, כולל SCLC, ומבוטא באופן מועט בלבד על גבי תאים בריאים. Rovalpituzumab tesirine הוא תצמיד נוגדן-תרופה ראשון מסוגו המכוון כנגד DLL3.

במחקר קליני שלב 1 שנערך ב- 10 מרכזים בארצות הברית נכללו מטופלים בני 18 ומעלה עם אבחנה היסטולוגית או ציטולוגית של SCLC או של large-cell neuroendocrine tumors, מחלה מתקדמת, ולאחר לפחות קו טיפול כימותרפי אחד, כולל משלב המבוסס על תרופה מקבוצת platinum. המטופלים טופלו ב- Rovalpituzumab tesirine IV במינונים הולכים ועולים של בין 0.05 מ"ג לק"ג ועד 0.8 מ"ג לק"ג כל 3 שבועות או כל 6 שבועות, ובהמשך ניתן טיפול במינונים של 0.3 מ"ג לק"ג ו- 0.4 מ"ג לק"ג בכל 6 שבועות, וטיפול במינון 0.2 מ"ג לק"ג בכל 3 שבועות. המטרה העיקרית הייתה להעריך את המינון הנסבל המקסימלי, רעילות ותופעות לוואי משמעותיות, ובנוסף לכך, הערכה של התגובה האובייקטיבית לטיפול.

במחקר נכללו 82 מטופלים בין השנים 2013 ו- 2015, ביניהם 74 מטופלים עם SCLC ו- 8 מטופלים עם large-cell neuroendocrine carcinoma. רעילות מגבילה נצפתה במינון של 0.8 מ"ג לק"ג אחת ל- 3 שבועות, ובאה לידי ביטוי בטרומבוציטופניה דרגה 4, בשני המטופלים שטופלו במינון זה, ובהפרעה בתפקודי הכבד מדרגה 4 באחד מהמטופלים. תופעות הלוואי  החמורות השכיחות היו – טרומבוציטופניה (11%), תפליט פלאורלי (8%), ועלייה ברמות ליפאז (7%). תופעות לוואי משמעותיות נראו בכ- 38% ממטופלים אלו. המינון הנסבל הגבוה ביותר היה 0.4 מ"ג לק"ג בכל 3 שבועות, כאשר המינון המומלץ לשלב 2 הוא 0.3 מ"ג לק"ג בכל 6 שבועות. מבין 60 חולים שעברו הערכה, 11 (18%) הראו תגובה אובייקטיבית לטיפול, כאשר מבין 26 חולים עם ביטוי מוגבר של DLL3 (ביטוי של החלבון ביותר מ- 50% מהתאים) 10 חולים (38%) הראו תגובה לטיפול.

החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מעודדות, וכי נראה שיש מקום להמשך הפיתוח של Rovalpituzumab tesirine כטיפול ל- SCLC עם ביטוי יתר של DLL3.

מקור:

Rudin, C.M., Pietanza, M.C., Bauer, T.M., Ready, N., Morgensztern, D., Glisson, B.S., Byers, L.A., Johnson, M.L., Burris, H.A., Robert, F. and Han, T.H., 2016. Rovalpituzumab tesirine, a DLL3-targeted antibody-drug conjugate, in recurrent small-cell lung cancer: a first-in-human, first-in-class, open-label, phase 1 study. The Lancet Oncology.

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  מחקרים,  טיפול ביולוגי,  תצמיד נוגדן-תרופה,  מחקר קליני שלב 1,  סרטן ריאות
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות