גישת ה"סקור וטפל" (Screen and treat) מקובלת כיום בארצות הברית, אנגליה, וגם בישראל, לצורך אבחון של טרום סוכרת. לפי גישה זו, איתורה של תת אוכלוסייה, שחבריה מצויים בסיכון לפיתוח סוכרת סוג 2, מאפשר להציע התערבות על ידי שינויים באורח החיים או על ידי טיפול תרופתי על מנת למנוע את התפתחות המחלה. במחקר זה, המתפרסם ב- BMJ, ביקשו חוקרים בריטים להעריך את דיוקן של בדיקות הסקר המקובלות כיום לצורך אבחנה של טרום סוכרת, וכמו כן את יעילותן של ההתערבויות המוצעות למטופלים בסיכון, במניעת התפתחות סוכרת סוג 2.
עוד בעניין דומה
- ®Xultophy (שילוב במינון קבוע של אינסולין דגלודק ולירגלוטיד) מביא לאיזון גליקמי של חולי סוכרת סוג 2 ללא תלות בערכי ההמוגלובין המסוכרר
- שימוש ב ®Xultophy (שילוב במינון קבוע של אינסולין דגלודק ולירגלוטיד) בקרב קשישים עם סוכרת סוג 2 מביא לתוצאים טובים יותר לעומת טיפולים אחרים
- האם ניתן להסתפק בבדיקת דם סמוי בצואה אחת לחמש שנים?
החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של מחקרים שהעריכו בדיקות HbA1C וגלוקוז בצום כבדיקות סקר. בנוסף, נערכו סקירה ומטא-אנליזה של מחקרים שנועדו להעריך את יעילותה של התערבות, שהוגדרה כשינוי באורח חיים או טיפול במטפורמין, במניעת סוכרת בקרב אוכלוסיות בסיכון (בדיקות HbA1C, גלוקוז בצום או העמסת גלוקוז שאינן תקינות או היסטוריה של סוכרת הריונית).
בסך הכל נסקרו כ- 148 מאמרים במלואם, ומתוכם נכללו במחקר כ- 49 מחקרים שעסקו בבדיקות הסקר, וכ- 50 מחקרים שעסקו בהתערבות מניעתית בקרב אוכלוסיות בסיכון. בנוגע לבדיקות הסקר, לפי מטא-אנליזה נמצא כי ל- HbA1C רגישות של 0.49 (i(95% CI; 0.40-0.58וסגוליות של 0.79 (0.73-0.84) בזיהוי טרום סוכרת. לרמות גלוקוז בצום נמצאה רגישות ממוצעת של 0.25 (0.19-0.32) וסגוליות של 0.94 (0.92-0.96). בכל הנוגע להתערבות מניעתית, שינוי באורח החיים נמצא קשור בירידה של 36% (בין 28% ל- 43%) בסיכון היחסי (relative risk, RR) לפתח סוכרת סוג 2 במהלך כשישה חודשים ועד 6 שנים לאחר ההתערבות, אך במעקב שנערך לאחר תום תקופות המחקר, נמצאה ירידה של 20% בלבד ב- RR. טיפול במטפורמין הוביל, לפי מטא-אנליזה, לירידה של 26% ב- RR, כל עוד נטלו המשתתפים את התרופה, עם NNT מחושב של 14 (95%iCI; 10-22). במחקרים אלו לא נערך מעקב להערכת יתרונות הטיפול התרופתי לאחר סיומו.
בהתאם לתוצאות המוצגות, HbA1C נמצא כמדד שאינו רגיש או ספציפי לצורך איתור של טרום סוכרת, ואילו גלוקוז בצום מהווה מדד ספציפי אך אינו רגיש. התערבויות שונות בקרב אוכלוסיות שהוגדרו כמצויות בסיכון הראו יעילות מסוימת בדחייה או מניעה של התפתחות סוכרת סוג 2. החוקרים מסכמים כי נראה שבדיקות הסקר המשמשות אותנו כיום אינן מדויקות באיתור מטופלים בסיכון לפתח סוכרת, וכך מטופלים רבים מקבלים אבחנה שגויה ומופנים לקבלת טיפול, בעוד שאצל רבים אחרים, תוצאות תקינות של הבדיקות מובילות לשאננות שאינה במקומה. ממצאים אלו מצביעים על כך שמדיניות ה- screen and treat לבדה, אינה צפויה להוביל לשינוי מהותי במגמתה של מגפת הסוכרת ההולכת ומחמירה.
מקור:
Barry, E., Roberts, S., Oke, J., Vijayaraghavan, S., Normansell, R. and Greenhalgh, T., 2017. Efficacy and effectiveness of screen and treat policies in prevention of type 2 diabetes: systematic review and meta-analysis of screening tests and interventions. bmj, 356, p.i6538.
תגובות אחרונות