מובאות להלן תוצאות מחקר ASCEND-4, מחקר שלב III עם הקצאה אקראית, אשר השווה בין סריטיניב (Ceritinib - Zykadia) לכימותרפיה כטיפול קו ראשון לסרטן ריאות מתקדם של תאים שאינם קטנים (non-small cell lung cancer - NSCLC) עם מוטציה בגן ALKי(ALK+).
עוד בעניין דומה
- טיפול כימותרפי המכיל פלטינום יעיל עבור סרטן ריאות של תאים שאינם קטנים ויעילותו אינה מושפעת מהביטוי של ERCC1 או XPF
- אוסימרטיניב (טאגריסו) משפר באופן ניכר את ההישרדות ללא התקדמות המחלה של מטופלים עם סרטן ריאות מתקדם נושא מוטציה מסוג T790M בגן EGFR
- צטוקסימאב יעיל ובטוח לטיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס עם עמידות לתרופות ומוטציה בגן KRAS
376 מטופלים עם NSCLC מתקדם ALK+ שאינו קשקשי ואומת באימונוהיסטוכימיה (גיל ממוצע: 54 שנים) הוקצו אקראית ביחס 1:1 לקבלת 750 מ"ג ביום סריטיניב (n=185, מתוכם 59 עם גרורות במוח) או לכימותרפיה (500 מ"ג/מ"ר פמטרקסד [Pemetrexed - Alimta] יחד עם 75 מ"ג/מ"ר ציספלטין [Cisplatin – Abiplatin] או קרבופלטין [Carboplatin]יAUC5-6 [מינון מקסימלי: 750-900 מ"ג] במשך ארבעה מחזורים ולאחר מכן טיפול אחזקתי עם פמטרקסד). המטופלים רובדו לפי סטטוס תפקודי 0 או 1-2 לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), גרורות במוח בקו הבסיס וטיפול כימותרפי אדג'ובנטי או נאואדג'ובנטי קודם. ניתן היה לעבור מקבוצת הכימותרפיה לסריטיניב עם התקדמות המחלה (80 מטופלים החליפו טיפול).
חציון החשיפה לטיפול היה 66.4 שבועות עבור סריטיניב ו- 26.9 שבועות עבור כימותרפיה. חציון משך המעקב היה 19.7 חודשים. מטופלים שהוקצו לסריטיניב חוו שיפור מובהק בהישרדות ללא התקדמות, בהשוואה למטופלים שהוקצו לכימותרפיה, לפי הערכות ועדת סקירה בלתי-תלויה (חציון: 16.6 [95% רווח בר סמך: 12.6-27.2] לעומת 8.1 [5.8-11.1] חודשים, יחס סיכוןי[hazard ratio - HR]:י0.55, P<0.001). הערכת ההישרדות הכללית אינה סופית מאחר ורק 42.3% מהאירועים הדרושים לקביעתה אירעו עד ניתוח הביניים, אך באותה עת היא היתה טובה יותר בעת קבוצת הסריטיניב (HR: 0.73 [0.50-1.08], P=0.056). כמו כן, נצפו תוצאות טובות יותר בקבוצת הסריטיניב לעומת קבוצת הכימותרפיה מבחינת שיעורי התגובה האובייקטיבית (72.5% לעומת 26.7%) ומשך זמן התגובה (חציון: 23.9 לעומת 11.1 חודשים).
בקרב מטופלים שהיו עם גרורה אחת לפחות במוח בקו הבסיס ובמהלך תקופת המחקר, שיעור התגובה האובייקטיבית, שהוערכה על ידי ועדת סקירה בלתי-תלויה שהורכבה מנוירו-רדיולוגים, היתה גבוה יותר בקבוצת הסריטיניב בהשוואה לקבוצת הכימותרפיה (72.7% [95% רווח בר סמך: 49.8%-89.3%] לעומת 27.3% [10.7%-50.2%]).
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הקשורות לסריטיניב, שאירעו בשיעור הגבוה מ- 50%, היו שלשולים (84.7%), בחילות (68.8%), הקאות (66.1%) ועלייה באנזימי כבד (עלייה ב- ALT:י60.3%, ב- AST:י52.9%). 5.3% ו- 11.4% מהמטופלים שהוקצו לסריטיניב וכימותרפיה, בהתאמה, הפסיקו את הטיפול עקב תופעות לוואי הקשורות לטיפול.
טיפול קו-ראשון עם סריטיניב הביא לשיפור מובהק סטטיסטית ולשיפור קליני ניכר בהישרדות ללא התקדמות, עם ירידה של כ- 45% בסיכון בקרב מטופלים עם NSCLC מתקדם עם מוטציה בגן ALK, בהשוואה לכימותרפיה. זאת ועוד, סריטיניב הביא להשגת תגובות מערכתיות משמעותיות וניכרות ולשיעורי תגובה אובייקטיבית גבוהים בקרב מטופלים עם גרורות במוח. כמו כן, מחקר זה מצא כי פרופיל הבטיחות של סריטיניב דומה ועקבי לממצאי מחקרים קודמים.
מקור:
ערכה: ד"ר נילי טלבי
תגובות אחרונות