מחקרים 14.03.2017

טרסטוזומאב אמטנסין (Kadcyla,T-DM1) מביא לנסיגת גרורות במוח בקרב מטופלות עם סרטן שד חיובי ל- HER2

מחקר KAMILLA שפורסם בכנס SABCS הינו המחקר הגדול ביותר עד כה שבחן את השימוש בטרסטוזומאב-אמטנסין כטיפול בקו שני ובקווים מתקדמים בקרב מטופלות עם סרטן שד גרורתי חיובי ל- HER2. במחקר נכללו גם מטופלות עם גרורות מוחיות בעת הכניסה למחקר. נמצא כי T-DM1 הביאה להקטנת הגרורות במוח, ללא קשר לתגובת המחלה באתרים מחוץ למוח, עם פרופיל בטיחות זהה לזה של מטופלות דומות שהיו ללא גרורות מוחיות

מחקר EMILIA,  שפורסם בעיתון New England Journal of Medicine  בשנת 2012, הדגים כי T-Dm1 האריכה את ההישרדות החציונית של המטופלות בכ-6 חודשים לעומת הטיפול המקובל במשלב של לפטיניב וקפסיטבין, לכדי 30.9 חודשים. על סמך תוצאות אלו, T-DM1 אומצה כאופציה הטיפולית המועדפת בקו השני בהנחיות בינלאומיות.

גרורות במערכת העצבים המרכזית שכיחות ביותר בקרב מטופלות עם סרטן שד גרורתי חיובי ל- HER2י(23%-63%), ומהוות אתגר מרכזי בטיפול באוכלוסיה זו. הטיפול המקובל בגרורות מוחיות הינו בעיקרו ניתוחי ו/או קרינתי, בעוד שמקומן של תרופות נוגדות HER2 בטיפול בגרורות מוחיות לא נחקר דיו.

מחקר KAMILLA הוא מחקר בין-לאומי בשלב IIIb שעודנו נמשך, open label, עם זרוע טיפול יחידה. במחקר נכללו מטופלות עם סרטן שד חיובי ל- HER2 שקיבלו בעבר לפחות קו טיפול קודם שכלל Herceptin וכימותרפיה למחלה מקומית או גרורתית ומחלתן התקדמה. כל המטופלות עברו דימות של המוח, בעת הכניסה למחקר. המטופלות קיבלו מונותרפיה של T-DM1 במינון המקובל עד להופעת רעילות בלתי נסבלת או התקדמות המחלה. התגובה לטיפול נקבעה לפי קריטריוני הערכת התגובה בגידולים סולידיים (Response Evaluation Criteria In Solid Tumors – RECIST v1.113).

באנליזת הביניים נכללו 2,017 מטופלות, ובהן 399 עם גרורות מוחיות, ומתוכן 126 עם גרורות מוחיות ברות-מדידה לפי RECIST.י63% מהחולות עם הגרורות המוחיות טופלו באמצעות רדיותרפיה לפני קבלת המינון הראשון של T-DM1. משך המעקב החציוני היה 16.0 חודשים (טווח: 0.3-38.7).

המחקר הדגים כי שיעור תופעות הלוואי היה דומה בשתי הקבוצות, פרט לתופעות לוואי חמורות המערבות את המוח, אשר מטבע הדברים אירעו בשיעור גבוה יותר בקרב מטופלות עם גרורות מוחיות. נתוני תופעות הלוואי במחקר זה היה עקבי לתוצאות שדווחו במחקרים קודמים בT-DM1.

ההישרדות החציונית ללא התקדמות (PFS) היתה 5.5 חודשים לעומת 7.9 חודשים בקרב מטופלות שהיו עם וללא גרורות מוחיות בתחילת המחקר, בהתאמה. חשוב לציין כי ב-KAMILLAי66% מהחולות היו קו שלישי ומעלה, לציון, במחקר EMILIA ה-PFS היה 9.6 חודשים.

ב43% מהמטופלות (54/126) הודגמה ירידה של לפחות 30% בקוטרן של הגרורות המוחיות, והקטנה כלשהי הודגמה ב-67% מהמטופלות. שיעור BORי(best overall response – תגובה חלקית או מלאה שנמשכה חודש לפחות) בקרב חולות עם גרורות מוחיות מדידות היה 21% (27/126), מתוכן 3 מטופלות השיגו תגובה מלאה. שיעור התועלת הקלינית היה 43%.

ממצא מעניין אשר נצפה במטופלות שמחלתן התקדמה במוח בלבד (236 חולות, מתוכן 68% היו עם גרורות במוח בכניסה למחקר): 65 מהן, המשיכו להיות מטופלות ב TDM-1 לאחר ההתקדמות ולאחר שעברו ניתוח או רדיותרפיה לגרורות המוחיות. האנליזה הראתה שמשך הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה המוחית היה 11.3 חודשים (95% רווח בר סמך: 8.6-13.7) בקרב מטופלות אלו, משך זמן הנחשב למשמעותי ביותר באוכלוסיה מורכבת זו.

ניתוח ביניים זה של תת-קבוצה ממחקר KAMILLA מייצג את קוהורט המטופלות הגדול ביותר עם גרורות מוחיות שטופלו ב- T-DM1י(n=399). למרות שלא היה זה מחקר רב זרועי ואף כי לא ניתן לבודד את התועלת של הטיפול הקרינתי מן הטיפול התרופתי, ניתן לומר כי התרופה הביאה לתועלת קלינית משמעותית בקרב אוכלוסיה זו, ובפרט ראוי לציין את התועלת בהמשך הטיפול ב-T-DM1 לאחר התקדמות הגרורות המוחיות ומתן טיפול קרינתי.

מקור:

Safety and efficacy of trastuzumab emtansine (T-DM1) in 399 patients with central nervous system metastases: exploratory subgroup analysis from the KAMILLA study. F. Montemurro et al, poster presentation, SABCS 2016
Verma et al. Trastuzumab emtansine for HER2 - positive advanced breast cancer.
N Engl J Med. 2012 Nov 8;367(19):1783-91.

ערכה: ד"ר קרן לבנון

Warnings for pregnant and potentially pregnant women during/after treatment with Kadcyla: If a pregnancy occurs while using Kadcyla or within 7 months following the last dose of Kadcyla, please immediately report pregnancy to the Roche Drug Safety Centre by emailing israel.drugsafety@roche.com or calling 09-9737722/37.
Additional information will be requested during a Kadcyla-exposed pregnancy and the first year of the infant’s life. This will enable Roche to better understand the safety of Kadcyla and to provide appropriate information to Health Authorities, Healthcare Providers and patients.
Contraception in males and females: Women of childbearing potential should use effective contraception while receiving trastuzumab emtansine and for 7 months following the last dose of trastuzumab emtansine. Male patients or their female partners should also use effective contraception.
Pregnancy: There are no data from the use of trastuzumab emtansine in pregnant women. Trastuzumab, a component of trastuzumab emtansine, can cause foetal harm or death when administered to a pregnant woman. In the post-marketing setting, cases of oligohydramnios, some associated with fatal pulmonary hypoplasia, have been reported in pregnant women receiving trastuzumab. Animal studies of maytansine, a closely related chemical entity of the same maytansinoid class as DM1, suggest that DM1, the microtubule inhibiting cytotoxic component of trastuzumab emtansine, is expected to be teratogenic and potentially embryotoxic. Administration of trastuzumab emtansine to pregnant women is not recommended and women should be informed of the possibility of harm to the foetus before they become pregnant. Women who become pregnant must immediately contact their doctor. If pregnant woman is treated with trastuzumab emtansine, close monitoring by a multidisciplinary team is recommended.
Breast-feeding: It is not known whether trastuzumab emtansine is excreted in human milk. Since many medicinal products are excreted in human milk and because of the potential for serious adverse reactions in breast-feeding infants, women should discontinue breast-feeding prior to initiating treatment with trastuzumab emtansine. Women may begin breast-feeding 7 months after concluding treatment.
Fertility: No reproductive and developmental toxicology studies have been conducted with trastuzumab emtansine.
נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן שד גרורתי חיובי ל- HER2,  גרורות במוח,  טרסטוזומאב אמטנסין,  קדסיילה,  T-DM1,  מחקר KAMILLA,  RECIST v1.113,  תגובה קלינית,  הישרדות ללא התקדמות,  רדיותרפיה
מאמרים נוספים שיעניינו אותך