מחקרים 09.04.2017

האם בעלי משקל עודף קל אכן חיים יותר?

מתוצאות מחקר המתפרסם ב- Annals of Internal Medicine עולה כי כאשר מתייחסים להיסטוריה של מדידות משקל ולא למדידה בודדת, גם משקל עודף קל מוביל לעלייה בסיכון לתמותה

בשנת 2013 פורסמה ב- JAMA מטא-אנליזה נרחבת שכללה 97 מחקרי BMI ובה נמצא קשר הפוך בין ערכי BMI ותמותה מכל סיבה שהיא בקרב אנשים עם משקל עודף (BMI של 25.0-29.9 kg/m2), בהשוואה לאנשים בטווח BMI תקין (18.5-24.9 kg/m2), המסקנה הייתה כי באופן פרדוקסלי משקל עודף מהווה גורם מגן ומוביל לתוחלת חיים ארוכה יותר. הסבר אפשרי לתופעה זו הוא כי במקרים רבים ישנה ירידה במשקל כתוצאה ממחלה קשה, כלומר, מדובר בהטיה הנובעת מהיפוך של סיבה ומסובב (מחלות קשות עם שיעורי תמותה גבוהים מובילות לירידה ב- BMI, ולא להיפך – BMI נמוך מעלה את הסיכון לתמותה). חוקרים מארצות הברית ביקשו להתייחס לשינויי BMI במהלך תקופת זמן ממושכת ולבדוק את הקשר בין ערך BMI מקסימלי (שנמדד למשתתף) ושיעורי תמותה.

נתונים נאספו מ- 3 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים גדולים שנערכו בארצות הברית בין השנים 1976-2005, וכללו מעקב עד שנת 2012 (Nurse Health Study I, II, וה- Health Professionals Follow-Up Study), ובהם השתתפו 225,072 נשים וגברים, עם 32,571 מקרי תמותה שאירעו במהלך תקופה של 12.3 שנים. המדדים שנבדקו היו BMI מקסימלי במהלך תקופה של 16 שנים, והיסטוריה של תמותה מכל סיבה שהיא ובהתייחסות לסיבות ספציפיות.

בחלוקה לקבוצות BMI לפי ערכים מקסימליים נמצאה עלייה בסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא בקרב משתתפים בקבוצת המשקל העודף (BMI 25.0-29.9 kg/m2; HR 1.06; 95% CI 1.03-1.08), בקבוצת ההשמנה דרגה Iי(30.0-34.9 kg/m2י; HR 1.24; 95% CI 1.20-1.24), ובקבוצת ההשמנה דרגה IIי(≥35.0 kg/m2;יHR 1.73; 95% CI 1.66-1.80), בהשוואה לבעלי משקל תקין. הסיכון המוגבר בקרב בעלי עודף משקל נשמר גם בחלוקה לתתי קבוצות בהתאם לסטטוס עישון, מין וגיל, אך היה גבוה יותר בקרב משתתפים צעירים מגיל 70 שמעולם לא עישנו. עם זאת, קשר הפוך ומובהק סטטיסטית נמצא בין משקל עודף ותמותה כאשר ערך BMI הוגדר על סמך מדידה בסיסית בודדת (HR 0.96; 0.94-0.99).

החוקרים מסכמים כי הקשר הפרדוקסלי בין משקל עודף ותמותה מתהפך כאשר מתייחסים להיסטוריה של מדידות משקל. BMI מקסימלי נמדד עשוי להוות מדד טוב יותר על מנת להקטין את השפעת ההטיה של היפוך סיבה ומסובב העלולה להיגרם כתוצאה מהתייחסות למדידת BMI בודדת.

מקור:

Yu E, Ley SH, Manson JE, Willett W, Satija A, Hu FB, et al. Weight History and All-Cause and Cause-Specific Mortality in Three Prospective Cohort Studies. Ann Intern Med. [Epub ahead of print 4 April 2017] doi: 10.7326/M16-1390

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  מחקרים,  פרדוקס ההשמנה,  משקל עודף,  מדד מסת הגוף
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
11.04.2017, 22:33

מספיק, הגיע הזמן למחקר אמיתי: מחקר שיבדוק השפעת התערבות (תזונה, פעילות גופנית) באופן מבוקר רנדומיזציה. עד אז, הכל תיאוריות (כולל המחקר הנוכחי) וויכוחי סרק...