שימשו בסטטינים עשוי להשפיע על יעילות הטיפול להורדת כולסטרול LDL עם אלירוקומאב (Alirocumab - Praluent), נוגדן חד-שבטי נגד PCSK9, עקב עלייה ברמות PCSK9 שנצפית עם מינונים גבוהים של סטטינים.

נתונים משמונה מחקרים בשלב III שנערכו עם שימוש רקע בסטטינים והקיפו 4,629 מטופלים נותחו לפי שימוש באלירוקומאב (75 או 150 מ"ג אחת לשבועיים) או ביקורת (אינבו או אזטימיב [Ezetimibe – Atozet, Ezecor, Ezetrol]) ורובדו לפי סוג ומינון הסטטינים שניטלו במקביל לטיפול המחקרי.

58.4% ממשתתפי המחקרים נטלו סטטינים במינון גבוה, אשר כללו 40-80 מ"ג אטורבסטטין (Atorvastatin – Lipitor, Caduet, Litorva), 20-40 מ"ג רוזובסטטין (Rosuvastatin – Crestor, Stator) או 80 מ"ג סימבסטטין (Simvastatin – Simovil, Simvacor, Simvaxon); 28.6% מהמשתתפים נטלו סטטינים במינון בינוני, אשר כללו 20 עד <40 מ"ג אטורבסטטין, 10 עד <20 מ"ג רוזובסטטין או 40 עד <80 מ"ג סימבסטטין; 12.9% מהמשתתפים נטלו סטטינים במינון נמוך, אשר כללו <20 מ"ג אטורבסטטין, <10 מ"ג רוזובסטטין או <40 מ"ג סימבסטטין.

ממוצע רמות PCSK9 בקו הבסיס היה גבוה יותר בקרב מטופלים שנטלו מינון גבוה של סטטינים, בהשוואה למינון בינוני או נמוך (318.5 לעומת 280.5 מ"ג/מ"ל). רמות כולסטרול LDL בקו הבסיס היו דומות בקרב שלוש קבוצות המטופלים, ללא קשר לעוצמת הטיפול בסטטינים. לא נצפו כל קשרים בין סוג או מינון הסטטינים לבין אחוז השינוי ברמות כולסטרול LDL מקו הבסיס או אחוז המטופלים שהשיגו את יעדי כולסטרול LDL בשבוע 24 לטיפול באלירוקומאב לעומת ביקורת (העדר מובהקות סטטיסטית לפי ערכי P). שיעור ההיארעות של תופעות לוואי היה דומה בקבוצות האלירוקומאב בהשוואה לקבוצות הביקורת, פרט לשיעורים גבוהים יותר של תגובות באתר ההזרקה שנצפו עם אלירוקומאב.

ניתוח זה של מספר מחקרים מבוקרים מצא כי אלירוקומאב (פראלואנט) הביא לירידה עקביות ברמות כולסטרול LDL ונסבל היטב על ידי המטופלים, ללא תלות בסוג או מינון הסטטין שניטל ברקע.

מקור: 

Catapano AL, Lee LV, Louie MJ, Thompson D, Bergeron J, Krempf M.
Efficacy of alirocumab according to background statin type and dose: pooled analysis of 8 ODYSSEY Phase 3 clinical trials
Sci Rep. 2017 Apr 4;7:45788. doi: 10.1038/srep45788.

ערכה: ד"ר נילי טלבי

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה