מחקרים 07.05.2017

התגובה של נשאי הפטיטיס סי עם שחמת מפוצה לזפטייר

שיעורי התגובה לזפטייר (אלבסיר וגרזופרביר) כטיפול בהפטיטיס סי כרוני גבוהים מאוד בסך הכל, ועם טיפול במשך 16-18 שבועות בשילוב ריבאבירין הם מגיעים ל- 100% בקרב מטופלים שנחשפו לטיפולים קודמים. עם זאת, גנוטיפים מסוימים מושפעים באופן שונה מזפטייר והצורך בהוספת ריבאבירין תלוי גם בנוכחות וריאנטים עמידים ותגובה לטיפול תרופתי קודם

נשאי הנגיף הפטיטיס סי (HCV) נמצאים בסיכון מוגבר למחלת כבד מתקדמת, שחמת ואי-ספיקת כבד. ניתוח משולב זה נערך במטרה לבחון את ההשפעות של שילוב פומי קבוע של שתי תרופות אנטי-ויראליות עם פעילות ישירה, אלבסיר וגרזופרביר (elbasvir/grazoprevir - Zepatier), בקרב נשאי HCV עם שחמת מפוצה, על ידי שילוב ממצאים משישה מחקרים קליניים.

בניתוח המשולב נכללו 402 מטופלים שהשתתפו בשישה מחקרים קליניים והיו נשאי גנוטיפ 1, 4 או 6 של HCV ובמקביל היו עם שחמת כבד מפוצה בשלב Child-Pugh A. כל המטופלים קיבלו זפטייר (אלבסיר במינון 50 מ"ג וגרזופרביר במינון 100 מ"ג) פעם ביום, עם או ללא ריבאבירין (Ribavirin – Copegus, Rebetol), במשך 12-18 שבועות. התוצא העיקרי שנבדק היה תגובה נגיפית ממושכת 12 שבועות לאחר תום הטיפול (sustained virologic response - SVR12), אשר הוגדרה כרמות רנ"א נגיפי נמוכות מ- 15 יחידות/מ"ל.

מבין מטופלים שלא נחשפו ומטופלים שנחשפו לטיפול קודם, 97.8% (135/138) ו- 88.9% (48/54) השיגו SVR12 לאחר 12 שבועות טיפול עם זפטייר, בהתאמה. הוספת ריבאבירין לא הגבירה את שיעור המטופלים שהשיגו SVR12, בין אם נחשפו או לא נחשפו לטיפול קודם. כל המטופלים (49/49) שנחשפו לטיפול קודם וטופלו עם זפטייר+ריבאבירין במשך 16-18 שבועות השיגו SVR12 ו- 93.9% ממטופלים דומים שטופלו עם זפטייר ללא ריבאבירין במשך 16-18 שבועות השיגו SVR12.

כישלון הטיפול היה גבוה יותר בקרב מטופלים עם גנוטיפ 1a של HCV בהשוואה למטופלים עם גנוטיפים 1b או 4, בפרט בקרב מטופלים שלא הגיבו לטיפול קודם עם אינטרפרון. בדיקות בקו הבסיס לאיתור וריאנטים בעלי עמידות תרופתית (resistance-associated variants - RAVs) הביאו לגישה אינדיבידואלית בבחירת משך הטיפול וביססו את הצורך בריבאבירין עבור נשאי גנוטיפ 1a של HCV ו- RAVs, ללא קשר להיסטוריה של טיפולים קודמים. מבין נשאי גנוטיפ 1a של HCV, עם או ללא RAVs בחלבון 5A של HCV בקו הבסיס, אשר טופלו עם זפטייר במשך 12 שבועות, 73% (8/11) ו- 98% (96/98) השיגו SVR12, בהתאמה. נשאי גנוטיפ 1a של HCV שהיו עם RAVs בקו הבסיס וטופלו עם זפטייר וריבאבירין במשך 16 או 18 שבועות השיגו SVR12.

2.3% (6/264) מהמטופלים דיווחו על עליות בדרגה 3-4 ברמות ALT ו- AST, ללא תסמינים נלווים. תופעות לוואי חמורות דווחו בקרב 3.0% (8/264) מהמטופלים. לא אירעו מקרים של אי-ספיקת כבד.

בניתוח משולב זה נמצא כי שיעורי SVR12 לטיפול בזפטייר, עם או ללא ריבאבירין, נעו בין 89% ל- 100% בקרב נשאי גנוטיפ 1, 4 או 6 של HCV ושחמת כבד מפוצה. הוספת ריבאבירין למשטר טיפול של 12 שבועות עם זפטייר הביאה להשפעה זניחה בהשגת SVR12 בקרב מטופלים עם וללא חשיפה קודמת לטיפול. עם זאת, שיעור התגובה הגיע ל- 100% בקרב מטופלים עם רקע של טיפולים קודמים כאשר ריבאבירין נוסף לזפטייר במשטר טיפול שנמשך 16-18 שבועות. ניתן לקבוע את משך הטיפול בריבאבירין עבור נשאי גנוטיפ 1a של HCV על ידי בדיקת RAVs או היסטוריה של העדר תגובה לאינטרפרון.

מקור:

Jacobson IM, Lawitz E, Kwo PY, Hézode C, Peng CY, Howe AY, Hwang P, Wahl J, Robertson M, Barr E, Haber BA.
Safety and Efficacy of Elbasvir/Grazoprevir in Patients With Hepatitis C Virus Infection and Compensated Cirrhosis: An Integrated Analysis
Gastroenterology. 2017 Feb 11. pii: S0016-5085(17)30150-6. doi: 10.1053/j.gastro.2017.01.050. [Epub ahead of print]

ערכה: ד"ר נילי טלבי

נושאים קשורים:  מחקרים,  הפטיטיס c כרוני,  HCV,  אלבסיר,  גרזופרביר,  זפטייר,  תפקודי כבד,  Child-Pugh,  ריבאבירין,  קופגוס,  רבטול,  רנ"א נגיפי,  גנוטיפ 1a של HCV,  אינטרפרון,  וריאנטים בעלי עמידות,  ALT,  AST,  שחמת,  תגובה ממושכת
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות