ההמלצה לתת טיפול בנוגדי טסיות לכל החיים לחולים לאחר אירועים וסקולריים איסכמיים מבוססת בעיקרה על מחקרים שכללו חולים צעירים מגיל 75. דימום מדרכי העיכול העליונות (UGIB) מהווה סיבוך רציני של הטיפול, אך במחקרים שונים נמצא קשור בשיעורי תמותה נמוכים ולא נחשב כגורם לתחלואה ארוכת טווח. על אף העובדה שטיפול במעכבי משאבות פרוטון (proton pump inhibitors – PPI) יחד עם הטיפול בנוגדי טסיות מפחית את היארעותם של UGIB ב-90%-70%, ההיענות לטיפול נמוכה וההנחיות הקליניות אינן ברורות.

חוקרים בריטים ביקשו להעריך את הסיכון לאירועי דימום תחת הטיפול בנוגדי טסיות למניעה שניונית ואת תוצאות אירועים אלה בקרב חולים בגילאים שונים.

במחקר עוקבה פרוספקטיבי נכללו מטופלים לאחר מאורע ראשון של TIA, שבץ מוחי איסכמי או אוטם לבבי, שטופלו בנוגדי טסיות (בעיקר באספירין וללא טיפול נלווה ב-PPIs) בין השנים 2012-2002.

נתונים סטטיסטיים: 3,166 מטופלים נכללו במחקר, מתוכם 50% בני 75 שנים או יותר. 405 אירועי דמם ראשונים תועדו במהלך תקופת מעקב של 13,509 שנות מטופל, מתוכם 218 מדרכי העיכול, 45 תוך גולגולתיים ו-142 אחרים. החוקרים מציינים כי ב-37% מהמקרים של חולים שאושפזו עם דימום, לא נמצאה אבחנה מקודדת ברשומות הרפואיות. הסיכון לאירועי דימום מינוריים נמצא לא קשור לגיל, אך הסיכון לאירועי דימום מאג'וריים עלה משמעותית במבוגרים מגיל 75 (HR 3.10; 95% CI 2.27-4.24; P<0.0001), ובעיקר הסיכון לאירועי דימום קטלניים (HR 5.53; 2.65-11.54). הסיכון היה גבוה משמעותית בגילאים המבוגרים גם לאירועים של דימום חמור מדרכי העיכול העליונות בלבד (HR 4.13; 2.60-6.57), ובעיקר לאירועים שהובילו לפגיעה משמעותית או לתמותה (HR 10.26; 4.37-24.13).

בגילאי 75 ומעלה, אירועי דימום מאג'ורים מדרכי העיכול העליונות הובילו ברובם לפגיעה משמעותית או לתמותה (ב-62% מהמקרים) ושיעורם היה גבוה משיעורם של אירועי דמם תוך גולגולתיים (45 לעומת 18 אירועים, בהתאמה). המספר הנדרש לטיפול (number needed to treat – NNT) באמצעות PPI על מנת למנוע אירוע מסכן חיים או קטלני בודד של UGIB במהלך 5 שנים פחת מ- 338 בקרב מטופלים צעירים מגיל 65, ל- 25 בקרב מטופלים בני 85 שנים ויותר.

סיכום: החוקרים מסכמים כי בקרב חולים המטופלים באספירין למניעה שניונית ללא טיפול נלווה ב-PPIs, הסיכון ארוך הטווח לאירועי דימום מאג'ורים, ובעיקר אירועי דימום קטלניים מדרכי העיכול העליונות, גבוה משמעותית באוכלוסיה המבוגרת מגיל 75. יש אם כך להקפיד ולתת טיפול נלווה ב-PPIs באוכלוסיה זו.

מקור:

Li, L., Geraghty, O. C., Mehta, Z., Rothwell, P. M., & Study, O. V. (2017). Age-specific risks, severity, time course, and outcome of bleeding on long-term antiplatelet treatment after vascular events: a population-based cohort study. The Lancet.‏

עריכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  נוגדי טסיות,  אספירין,  מניעה שניונית,  אירוע וסקולרי איסכמי,  דימום מדרכי העיכול העליונות,  PPIs,  רפואה פנימית,  רפואת משפחה,  הגיל השלישי,  מחקרים