למרות הסיכון לדליריום כתוצאה מהטיפול התרופתי, קשה להימנע משימוש באופיואידים בטיפול הפליאטיבי. עם זאת, עד עתה לא בוצע מחקר שבחן בזהירות כיצד ההתפתחות של דליריום משתנה בין מטופלים המקבלים לראשונה אופיואידים שונים. מחקר זה בוצע במטרה לחשוף את השונות בהיארעות דליריום כתגובה לאופיואידים שונים.
עוד בעניין דומה
נערכה השוואה של ההיארעות של דליריום בקרב 114 מטופלים שהחלו טיפול בהזרקות מורפין (Morphine injections), אוקסיקודון (Oxycod injections) או פנטניל (Fentanyl – Fentanyl panpharma, Fenta, Tanyl) במרכז הסרטן של שיזוקה, יפן, בין יוני 2012 לספטמבר 2014.
ההיארעות של דליריום היתה 28.9% בקבוצת המורפין (n=38), 19.5% בקבוצת האוקסיקודון (n=41) ו- 8.6% בקבוצת הפנטניל (n=35). היה הבדל מובהק בין קבוצת המורפין לקבוצת הפנטניל (מבחן פישר, p=0.04) אך לא בין קבוצת המורפין לקבוצת האוקסיקודון (p=0.43) וגם לא בין קבוצת האוקסיקודון לקבוצת הפנטניל (p=0.21).
ההיארעות של דליריום היתה נמוכה יותר, באופן מובהק, לאחר התחלת טיפול בפנטניל, ממצא המציע כי מבחינת הסיכון לדליריום, פנטניל הינו אופיואיד יעיל הניתן בזריקה.
מקור:
Am J Hosp Palliat Care. 2017 Jul;34(6):572-576. doi: 10.1177/1049909116641274. Epub 2016 Mar 31.
תגובות אחרונות