מחקרים 04.09.2017

קרדיולוגים מחמירים בעוד שמטופלים מקלים בצפי הפרוגנוסטי של אי-ספיקת לב מתקדמת עם טיפול תרופתי

במחקר בהשתתפות מטופלים עם אי-ספיקת לב מתקדמת הנוטלים טיפול תרופתי ורופאיהם, נמצא כי המטופלים אינם מודעים לחומרת מחלתם ולחשיבות אפשרויות הטיפול השונות בשלבים מתקדמים של מחלתם. במהלך המחקר, כ- 40% מהמטופלים מתו או עברו השתלת לב או מכשיר תומך – תוצאים שניבאו הרופאים למרבית המטופלים, בעוד שרק כ- 15% מהמטופלים חשו כי הם סיכון. כמו כן, המטופלים דיווחו כי יסרבו לטיפולים מצילי חיים פשוטים, אך יסכימו להתערבות קרדיולוגית מסובכת

מוניטור לב (צילום: אילוסטרציה)
מוניטור לב (צילום: אילוסטרציה)

הפרוגנוזה של מטופלים אמבולטוריים עם אי-ספיקת לב (heart failure - HF) מתקדמת אשר נוטלים טיפול תרופתי אינה ידועה, אך קיימות השלכות חמורות לקבלת החלטות לגבי השתלה והנחת מכשיר תומך בחדר השמאלי (left ventricular assist device - LVAD). מחקר זה העריך את התפיסה של מטופלים ורופאים כלפי חומרת המחלה ואפשרויות הטיפול באי-ספיקת לב.

למחקר זה גויסו מטופלים אמבולטוריים עם HF מתקדמת (דרגה תפקודית III-IV לפי NYHA [New York Heart Association] ופרופילים 4-7 לפי INTERMACSי[Interagency Registry for Mechanically Assisted Circulatory Support]) אשר מקבלים טיפול תרופתי מיטבי ב- 11 מרכזים רפואיים. בקו הבסיס, הקרדיולוגים המטפלים דירגו את המטופלים לפי רמות סיכון להשתלה, LVAD או מוות בשנה המתקרבת. המטופלים נשאלו על התפיסה שלהם לגבי תוחלת החיים הצפויה להם ונכונות לעבור התערבויות שונות.

בעת הגיוס למחקר, הרופאים דירגו 111 מבין 161 מטופלים (69%) בעוקבה הכללית כבעלי סיכון גבוה להשתלה, LVAD או מוות, בעוד ש-23 מטופלים בלבד (14%) חשו כי הם בסיכון גבוה. לאחר מעקב שנמשך בממוצע 13 חודשים, 61 מטופלים (38%) חוו תוצאים עיקריים של מוות (33 מטופלים, 21%), השתלות (13 מטופלים, 8%) והנחת LVAD (15 מטופלים, 9%). היתה יכולת אבחנה גרועה בצפי הסיכון, הן בקרב המטופלים והן בקרב הרופאים. מבין המטופלים שדורגו על ידי הרופאים בסיכון גבוה,

77% תיארו נכונות לשקול LVAD, אך 63% ציינו כי הם יסרבו לצורה פשוטה אחת או יותר של טיפול מאריך חיים כגון הנשמה, דיאליזה או צינור הזנה.

לסיכום, במחקר בהשתתפות מטופלים עם אי-ספיקת לב מתקדמת, קרדיולוגיים זיהו את רוב המטופלים כבעלי סיכון גבוה להשתלה, LVAD או מוות, בעוד שרק מיעוט מהמטופלים עצמם זיהו כי הם בסיכון גבוה לתוצאים אלו. המטופלים הביעו גישות בלתי עקביות כלפי טיפולים מצילי חיים, דבר המצביע ככל הנראה על הבנה ירודה של טיפולים אלו. יש לתת מידע על התערבויות אפשריות לפי חומרת המחלה ואפשרויות הטיפול בכל שלב, טרם הצורך בטיפולים מתקדמים כגון עירוי של תרופות אינוטרופיות, השתלה או LVAD.

מקור:

Discordant Perceptions of Prognosis and Treatment Options Between Physicians and Patients With Advanced Heart Failure
Amrut V. Ambardekar, MD,a Jennifer T. Thibodeau, MD, MSC,b Adam D. DeVore, MD,c Michelle M. Kittleson, MD, PHD,d Rhondalyn C. Forde-McLean, MD,e Maryse Palardy, MD,f Maria M. Mountis, DO,g
Linda Cadaret, MD,h Jeffrey J. Teuteberg, MD,i Salpy V. Pamboukian, MD, MSPH,j Rongbing Xie, MPH,j Lynne W. Stevenson, MD,k Garrick C. Stewart, MDk

נושאים קשורים:  מחקרים,  אי ספיקת לב,  תפיסת המחלה,  טיפול מציל חיים,  השתלת לב,  מכשיר תומך בחדר השמאלי,  LVAD,  מוות קרדיווסקולרי,  פרוגנוזה,  קרדיולוגיה
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות