"ידע הוא כוח" אמר סר פרנסיס בייקון לפני קרוב ל-400 שנה. אימרה זו כוחה במתניה גם היום: אשה שמגיעה עם ידע והכנה לאבחון ולטיפולים השונים תוכל להתמודד בצורה חכמה יותר וחזקה יותר מאשר אשה שאינה מבינה ומפנימה את שעובר עליה. מטרתינו היא להביא את הדברים לידיעת האשה שאובחן אצלה סרטן שד ולעזור לה לקחת חלק פעיל בתכנון, בהחלטות ובהתמודדות עם המחלה ותוצאותיה לאורך כל שלביה.

תחנה ראשונה: הממוגרפיה והאבחנה
לממוגרפיה מגיעה אשה בשני מצבים:
א. במסגרת בדיקות סקר.
ב. לאחר שעלה חשד לקיום ממצא בשד.

הממוגרפיה היא בדיקת רנטגן המזהה גושים, הסתיידויות או עיוותים מבניים. לממוגרפיה מקובל כיום להוסיף במקרים רבים גם בדיקת אולטרסאונד שיכולה להשלים את הבדיקה בשל יכולת לזהות תהליכים שאינם נראים תמיד בממוגרפיה. אולטרסאונד יכול גם לתת מידע לגבי בלוטות לימפה בבית השחי. תוצאות הממוגרפיה או האולטרסאונד יכילו מידע לגבי חשד לגידול, גודל הגידול, קיום בלוטות לימפה חשודות והמאפיינים שלהן.

במידה ועלה חשד בממוגרפיה, באולטרסאונד או אף בבדיקה ידנית לקיום ממצא – תבוצע ביופסיה מהשד או מבלוטת הלימפה.

קיימים מצבים שבהם, על פי הרושם של הרדיולוג או הכירורג, יהיה צורך בבדיקת MRI להשלמת התמונה. MRI מומלץ באופן שגרתי בנשאיות של מוטציה בגן BRCA , או בנשים שנמצאות בקבוצת סיכון גבוה לחלות בסרטן השד, כגון מצב שלאחר הקרנה לבית החזה בילדות בשל לימפומה. MRI אינה בדיקה מומלצת בכל מצב של אבחנה של סרטן השד.

הערכת שלב המחלה:
בדיקות ההדמיה מאפשרות הערכה של שלב המחלה (stage). עם זאת, שלב הגידול המדויק ייקבע לרוב רק לאחר הניתוח, שבו יתברר מצבם המדויק הן של הגידול והן של הבלוטות.

יש לציין כי בגידולים מוקדמים מאד (קטנים מ-2 ס"מ, ללא בלוטות מעורבות על פי ההדמיה הראשונית וללא גורמי סיכון נוספים) – הסיכוי למצוא פיזור גרורתי הוא נמוך ביותר (למטה מ-1%) ולכן במצבים אלה ניתן ואף מומלץ להמנע מבדיקות הדמיה לצורך אבחון גרורות. במצבים שבם הגידול מתקדם יותר מקובל לבצע הערכה סיסטמית לאיתור גרורות באמצעות CT או PET CT.

תחנה שניה: המעבדה הפתולוגית ואפיון הגידול
תוצאות הבדיקה הפתולוגית יקבעו את סוג הגידול ומקור הרקמה שממנו התפתח, האם הגידול פולשני או שאינו פולשני, את מידת האלימות של הגידול (grade) ואת סוגי הרצפטורים על פני תאי הגידול.

תוצאות הבדיקה הפתולוגית יכללו את הפרטים הבאים לגבי הגידול:

א. סוג הגידול ומקור הרקמה שממנו התפתח: לדוגמה גידול ממקור הצינוריות של השד - Ductal carcinoma, גידול ממקור בלוטות החלב - Lobular carcinoma. קיימים סוגים נוספים ששכיחותם נמוכה יותר (כגון Tubular ca, Mucinous ועוד).

ב. האם הגידול פולשני (invasive carcinoma) או לא (Carcinoma in Situ). עם זאת, גם גידול in-situ עלול להתפתח בהמשך לגידול פולשני.

ג. מידת האלימות של הגידול (grade) – שמתבטאת בהתמיינות טובה (Low grade = well differentiated) או התמיינות גרועה (High grade = poorly differentiated carcinoma).

ד. קיום קולטנים על פני תאי הגידול: נהוג לסווג גידולים על פי הקולטנים לשלוש קבוצות עיקריות כאשר מאפיינים אלה חשיבותם רבה הן מבחינת פרוגנוזה והן לצורך קביעת הטיפול, היות וחלק מן הטיפולים כיום הם ממוקדי מטרה:

1. גידולים עם קולטנים הורמונליים חיוביים ו-2HER שלילי: במצב זה חלק מן הנשים תקבלנה טיפול הורמונלי משלים, וחלקן תזדקקנה לתוספת כימותרפיה. ניתן להשתמש בבדיקות גנומיות נוספות – כגון אונקוטייפ או אחרות – על מנת לקבוע אם הטיפול הכימותרפי נדרש או לא.
2. גידולים עם ביטוי יתר של 2HER – נשים עם גידולים אלה תקבלנה טיפול משלים בכימותרפיה בשילוב עם נוגדי 2HER.
3. גידולים שבהם אין ביטוי יתר לאף קולטן - triple negative. הטיפול המשלים לגידולים אלה יכלול כימותרפיה בלבד.

References:
1. Effect of preoperative chemotherapy on the outcome of women with operable breast cancer. Fisher B, Bryant J, Wolmark N, Mamounas E, Brown A, Fisher ER, Wickerham DL, Begovic M, DeCillis A, Robidoux A, Margolese RG, Cruz AB Jr, Hoehn JL, Lees AW, Dimitrov NV, Bear HD., J Clin Oncol. 1998 Aug;16(8):2672-85.
2. Preoperative chemotherapy in patients with operable breast cancer: nine-year results from National Surgical Adjuvant Breast and Bowel Project B-18. Wolmark N, Wang J, Mamounas E, Bryant J, Fisher B., J Natl Cancer Inst Monogr. 2001;(30):96-102
3. Preoperative chemotherapy: updates of National Surgical Adjuvant Breast and Bowel Project Protocols B-18 and B-27. Rastogi P, Anderson SJ, Bear HD, Geyer CE, Kahlenberg MS, Robidoux A, Margolese RG, Hoehn JL, Vogel VG, Dakhil SR, Tamkus D, King KM, Pajon ER, Wright MJ, Robert J, Paik S, Mamounas EP, Wolmark N., J Clin Oncol. 2008 Feb 10;26(5):778-85
4. Neoadjuvant use of endocrine therapy in breast cancer, Macaskill EJ, Dixon JM., Breast J. 2007 May-Jun;13(3):243-50
5. Meta-analysis confirms achieving pathological complete response after neoadjuvant chemotherapy predicts favourable prognosis for breast cancer patients. Kong X1, Moran MS, Zhang N, Haffty B, Yang Q., Eur J Cancer. 2011 Sep;47(14):2084-90.
6. Comparison of anastrozole versus tamoxifen as preoperative therapy in postmenopausal women with hormone receptor-positive breast cancer: the Pre-Operative "Arimidex" Compared to Tamoxifen (PROACT) trial., Cataliotti L1, Buzdar AU, Noguchi S, Bines J, Takatsuka Y, Petrakova K, Dube P, de Oliveira CT. Cancer. 2006 May 15;106(10):2095-103
7. Impact of the addition of carboplatin and/or bevacizumab to neoadjuvant once-per-week paclitaxel followed by dose-dense doxorubicin and cyclophosphamide on pathologic complete response rates in stage II to III triple-negative breast cancer: CALGB 40603 (Alliance)., Sikov WM, Berry DA, Perou CM, Singh B, Cirrincione CT, Tolaney SM, Kuzma CS, Pluard TJ, Somlo G, Port ER, Golshan M, Bellon JR, Collyar D, Hahn OM, Carey LA, Hudis CA, Winer EP, J Clin Oncol. 2015 Jan 1;33(1):13-21
8. Efficacy and safety of neoadjuvant pertuzumab and trastuzumab in women with locally advanced, inflammatory, or early HER2-positive breast cancer (NeoSphere): a randomised multicentre, open-label, phase 2 trial., Gianni L, Pienkowski T, Im YH, Roman L, Tseng LM, Liu MC, Lluch A, Staroslawska E, de la Haba-Rodriguez J, Im SA, Pedrini JL, Poirier B, Morandi P, Semiglazov V, Srimuninnimit V, Bianchi G, Szado T, Ratnayake J, Ross G, Valagussa P., Lancet Oncol. 2012 Jan;13(1):25-32

נושאים קשורים:  סרטן השד,  גילוי מוקדם,  בדיקות,  אבחון,  סרטן השד בחסות רוש