כיצד מתנהל הטיפול ומתקבלות ההחלטות במהלך התקופה?
הטיפול הנכון בסרטן השד חייב להיות רב מערכתי:
- שלב האבחנה נעשה על ידי הרדיולוג
- הניתוח נעשה על ידי הכירורג ויתכן צורך בכירורג פלסטי
- הטיפול הכימותרפי ניתן על ידי אונקולוג
- הטיפול הקרינתי ניתן על ידי אונקולוג – רדיותרפיסט
- בנשים צעירות – שימור פוריות מבוצע על ידי הגינקולוג המומחה בכך
- בירור גנטי מבוצע על ידי המחלקה לגנטיקה ועשוי להשפיע על ההחלטה לגבי היקף הניתוח בנשים המוערכות בסיכון גבוה להיות נשאיות

בכל השלבים תהיינה מעורבות גם אחות מתאמת שד, עובדת סוציאלית, אחיות מטפלות וצוות נוסף.

סדר הטיפול יכול להיות שונה ממטופלת למטופלת. הטיפול יכול להתחיל בניתוח אולם הניתוח יכול לבוא גם בשלב מאוחר יותר. הטיפול הקרינתי לרוב יינתן לאחר הניתוח והטיפול האונקולוגי התרופתי. הטיפול ההורמונלי, מעצם היותו ממושך, יהיה האחרון.

שיקולים כירורגיים יכולים להיות מושפעים מהבנת מאפייני הגידול בהדמיה (גודל, מיקום, יחס לפטמה, בלוטות ועוד) , כמו גם משיקולים תרופתיים אונקולוגיים (כגון היקף הכריתה בשד) וכן משיקולים של קרינה (כגון היקף כריתת בלוטות וכו'). היקף הקרינה יכול להיות מושפע מהיקף הניתוח. שימור פוריות הוא נושא שחייבים להתייחס אליו עוד לפני תחילת הטיפולים ולהקדיש לו את הזמן הנדרש. במידה והאשה תחליט על ביצוע כריתה מניעתית בשל היותה נשאית של מוטציה בגנים BRCA1/2 , יש חשיבות לביצוע הבירור הגנטי בטרם תעבר את הניתוח.

מסיבה זו קיימת חשיבות רבה ביותר למעורבות כל הרופאים המטפלים באשה כבר מהשלב הראשוני - שבו יובאו לדיון כל הנתונים הכוללים את נתוני הגידול (מידת התפשטותו ומאפייניו הביולוגיים) וכן נתוני האשה: גיל, מצב מנופוזה (המחזור החודשי) וכמובן העדפותיה האישיות במידת האפשר. על המטופלת לקבל את כל המידע הרלוונטי מכל הרופאים המטפלים על מנת לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר עבורה – וזאת תוך שמירת התועלת הרפואית המירבית מצד אחד, ושמירה על האוטונומיה ואיכות החיים שלה כפי שהיא תופסת אותה מצד שני.

לפיכך, המצב הרצוי הוא שאשה המקבלת אבחנה של סרטן שד תגיע לבדיקה על ידי כל אחד מן הרופאים הצפויים לטפל בה כבר בתחילת התהליך. באופן זה הדיון בין הרופאים לגבי הטיפול בה יהיה הפורה ביותר, האשה תחוש בטחון ושליטה במצבה במידה המרבית ואלו יאפשרו לה להתמודד עם המחלה והשלכותיה באופן הנכון והטוב ביותר.

תחנה רביעית: החלמה
נושא זה עלה לסדר היום רק בשנים האחרונות. בעבר היה מקובל כי נשים מקבלות את הטיפול באשר הוא (ניתוח, כימותרפיה, הקרנה, וכו'), מסיימות אותו וחוזרות למעגל החיים כמו לא קרה דבר. ברם, נושא ההחלמה קבל לאחרונה משקל רב לאור ההכרה בכך כי תופעות רבות של הטיפול אינן חולפות מייד בסיומו ועלולות להכביד על חיי המטופלות גם תקופה ממושכת לאחר מכן. הדבר נכון בעיקר אם מדובר בטיפול הורמונלי ממושך, אולם גם תופעות של כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים עלולות להמשך פרק זמן ארוך (חדשים ואף יותר) לאחר סיום הטיפול, והן יכולות לכלול עייפות, ירידה בתחושה, ירידה בזכרון, פגיעה בתפקוד המיני, מערכת חיסונית לקויה וגם מצב נפשי ירוד. אין ספק כי חלק נכבד בהכרה בנושא זה שייך למטופלות עצמן ("המחלימות"), אשר נוטלות בשנים האחרונות תפקיד פעיל יותר הן בתהליך קבלת ההחלטות והן בהתמודדות האישית והמשותפת לכולן.

 

References:
1. Effect of preoperative chemotherapy on the outcome of women with operable breast cancer. Fisher B, Bryant J, Wolmark N, Mamounas E, Brown A, Fisher ER, Wickerham DL, Begovic M, DeCillis A, Robidoux A, Margolese RG, Cruz AB Jr, Hoehn JL, Lees AW, Dimitrov NV, Bear HD., J Clin Oncol. 1998 Aug;16(8):2672-85.
2. Preoperative chemotherapy in patients with operable breast cancer: nine-year results from National Surgical Adjuvant Breast and Bowel Project B-18. Wolmark N, Wang J, Mamounas E, Bryant J, Fisher B., J Natl Cancer Inst Monogr. 2001;(30):96-102
3. Preoperative chemotherapy: updates of National Surgical Adjuvant Breast and Bowel Project Protocols B-18 and B-27. Rastogi P, Anderson SJ, Bear HD, Geyer CE, Kahlenberg MS, Robidoux A, Margolese RG, Hoehn JL, Vogel VG, Dakhil SR, Tamkus D, King KM, Pajon ER, Wright MJ, Robert J, Paik S, Mamounas EP, Wolmark N., J Clin Oncol. 2008 Feb 10;26(5):778-85
4. Neoadjuvant use of endocrine therapy in breast cancer, Macaskill EJ, Dixon JM., Breast J. 2007 May-Jun;13(3):243-50
5. Meta-analysis confirms achieving pathological complete response after neoadjuvant chemotherapy predicts favourable prognosis for breast cancer patients. Kong X1, Moran MS, Zhang N, Haffty B, Yang Q., Eur J Cancer. 2011 Sep;47(14):2084-90.
6. Comparison of anastrozole versus tamoxifen as preoperative therapy in postmenopausal women with hormone receptor-positive breast cancer: the Pre-Operative "Arimidex" Compared to Tamoxifen (PROACT) trial., Cataliotti L1, Buzdar AU, Noguchi S, Bines J, Takatsuka Y, Petrakova K, Dube P, de Oliveira CT. Cancer. 2006 May 15;106(10):2095-103
7. Impact of the addition of carboplatin and/or bevacizumab to neoadjuvant once-per-week paclitaxel followed by dose-dense doxorubicin and cyclophosphamide on pathologic complete response rates in stage II to III triple-negative breast cancer: CALGB 40603 (Alliance)., Sikov WM, Berry DA, Perou CM, Singh B, Cirrincione CT, Tolaney SM, Kuzma CS, Pluard TJ, Somlo G, Port ER, Golshan M, Bellon JR, Collyar D, Hahn OM, Carey LA, Hudis CA, Winer EP, J Clin Oncol. 2015 Jan 1;33(1):13-21
8. Efficacy and safety of neoadjuvant pertuzumab and trastuzumab in women with locally advanced, inflammatory, or early HER2-positive breast cancer (NeoSphere): a randomised multicentre, open-label, phase 2 trial., Gianni L, Pienkowski T, Im YH, Roman L, Tseng LM, Liu MC, Lluch A, Staroslawska E, de la Haba-Rodriguez J, Im SA, Pedrini JL, Poirier B, Morandi P, Semiglazov V, Srimuninnimit V, Bianchi G, Szado T, Ratnayake J, Ross G, Valagussa P., Lancet Oncol. 2012 Jan;13(1):25-32

נושאים קשורים:  סרטן השד,  סרטן השד בחסות רוש