חדשות 18.10.2017

החיסון של היום וגם של השנה הבאה בזריקה אחת

חוקרים אמריקאים פיתחו קפסולות זעירות שיכולות לשאת את החומר הפעיל בחיסון ולשחרר אותו במועדים קבועים מראש

חיסון תינוקות (אילוסטרציה)
חיסון תינוקות (אילוסטרציה)

חוקרים מארה"ב פיתחו קפסולות המשחררות את החומרים שבתוכן לאחר זמן קבוע מראש, שיאפשר לתת בזריקה אחת גם את החיסון של היום וגם של השנה הבאה, כפי שמפרסם מכון דוידסון של מכון ויצמן למדע.

תינוקות בישראל מקבלים עד גיל שנה לא פחות מ-11 זריקות חיסון. הפיתוח החדש של חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) עשוי לסייע בעתיד לצמצם את מספר הזריקות. החוקרים פיתחו קפסולות זעירות שיכולות לשאת את החומר הפעיל בחיסון ולשחרר אותו במועדים שאפשר לקבוע מראש. כך למשל אפשר יהיה לתת כמה מנות חיסון בזריקה אחת, ולשחרר אותן לפי לוח הזמנים שנקבע על ידי משרד הבריאות.

גודלן של הקפסולות הזעירות הוא כמה עשיריות המילימטר, הן עשויות מ-PLGA, חומר המורכב מתערובת של חומצה גליקולית וחומצה לקטית, תוצרי לוואי של תהליכים רבים בגוף. ה-PLGA אינו רעיל ואינו מעורר תגובה חיסונית. כשהקפסולות באות במגע עם מים, כפי שקורה בגוף, הן מומסות לאיטן, עד שהחומר שבתוכן משתחרר. ככל שהקפסולות מכילות יותר חומצה גליקולית, כך החומר ישתחרר מהר יותר. שליטה בריכוזי שתי החומצות מאפשרת לייצר קפסולות עם אורך חיים שונה.

הכוונה היא להטמין בקפסולות אלו את הנוגדנים המוזרקים בחיסון, כך שישתחררו לאחר זמן מסוים. שילוב כמה קפסולות עם אורך חיים שונה באותה זריקה יאפשר לתת כמה מנות חיסון בזריקה אחת. כך למשל, בניסוי שבו הוזרקו לעכברים קפסולות משלושה סוגים שהכילו חומר זוהר, זיהו החוקרים שמנה אחת השתחררה כעבור כשבוע, מנה שנייה כעבור שלושה שבועות ועוד אחת כעבור כחודש וחצי.

השימוש הרפואי ב-PLGA אינו חדש ונעשה בו שימוש בתרופה "לופרון" (Lupron) לטיפול בסרטן. אולם, הטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מאפשרת ייצור קפסולות PLGA שיכולות להכיל חומרים שונים במינון גבוה, וזאת באמצעות שיטה שבה ממיסים את החומר ומטביעים אותו בתבניות בצורה הרצויה. כך למשל, יצקו החוקרים PLGA בצורת כוכבים, כסאות זעירים והאותיות MIT (על שם מקום עבודתם). כדי לייצר קפסולות, יצקו החוקרים את ה-PLGA בצורת מכלים קטנטנים שלתוכם מזריקים את החומר הרצוי, כמו למשל נוגדני חיסון. לאחר מכן נאטמים המכלים במכסה.

היכולת לתת כמה מנות חיסון בבת אחת תחסוך זריקות מיותרות, ויש לה חשיבות מיוחדת והיא אף עשויה להציל חיים במדינות מתפתחות שבהן הרפואה פחות נגישה. כך אפשר יהיה לוודא שהמחוסנים אכן מקבלים את כל המנות הנדרשות כדי להגיע לחיסון מלא.

מקור:

http://science.sciencemag.org/content/357/6356/1138.full

http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews

נושאים קשורים:  מחקרים,  פיתוח מדעי,  חיסונים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות