הקריטריונים הקונבנציונליים להתקדמות מחלת הסרטן אינם משקפים במלואן את היתרונות הקליניים של אימונותרפיה או קבלת החלטות טיפול לפי הנחיות מתאימות. מחקר IMvigor210 היה מחקר בשלב II אשר בחן את היעילות והבטיחות של אטזוליזומאב (Atezolizumab - Tecentriq), נוגדן ל- PD-L1, בקרב מטופלים עם קרצינומה אורותליאלית מתקדמת-מקומית או גרורתית, שקיבלו טיפול קודם על בסיס פלטינה. המטופלים במחקר IMvigor210 יכלו להמשיך בטיפול באטזוליזומאב עם התקדמות המחלה, לפי הקריטריונים להערכת תגובה בגידולים מוצקים (Response Evaluation Criteria in Solid Tumors version 1.1 – RECIST1.1), בהתאם לשיקול דעת החוקרים. ניתוח זה העריך את התוצאים לאחר התקדמות המחלה בקרב קבוצת מטופלים זו.

ניתוח זה כלל מטופלים שקיבלו אטזוליזומאב במינון 1,200 מ"ג בעירוי ורידי אחת לשלושה שבועות, עד אובדן תועלת קלינית. תוצאי היעילות והבטיחות במטופלים שחוו התקדמות לפי RECIST1.1, אשר המשיכו או לא המשיכו את הטיפול באטזוליזומאב, נותחו באופן תיאורי.

220 מטופלים שחוו התקדמות, מתוך עוקבת המחקר הכללית (n=310), נכללו בניתוח זה. 137 מטופלים המשיכו בטיפול באטזוליזומאב וקיבלו מינון אחד לפחות לאחר התקדמות מחלתם, 19 קיבלו טיפול מערכתי אחר ו-64 לא קיבלו טיפול מערכתי נוסף. בהשוואה למטופלים שהפסיקו את השימוש באטזוליזומאב, מטופלים שהמשיכו בטיפול זה מעבר להתקדמות המחלה נטו יותר להיות בקו הבסיס עם סטטוס תפקודי 0 לפי קבוצת הקואופרטיב האונקולוגי המזרחי (Eastern Cooperative Oncology Group- ECOG) י(43.1% לעומת 31.3%), נטו פחות להיות עם גרורות בכבד בקו הבסיס (27.0% לעומת 41.0%) ונטו יותר להיות עם תגובה התחלתית לאטזוליזומאב (11.7% לעומת 1.2%). חמישה מטופלים (3.6%) אשר המשיכו בטיפול באטזוליזומאב לאחר התקדמות המחלה השיגו תגובות עוקבות, בהשוואה למדידות בקו הבסיס. חציון ההישרדות הכללית לאחר התקדמות המחלה היה 8.6 חודשים בקרב מטופלים שהמשיכו בטיפול באטזוליזומאב, 6.8 חודשים בקרב מטופלים שקיבלו טיפול אחר ו- 1.2 חודשים בקרב מטופלים שלא קיבלו כל טיפול נוסף. התדירות של תופעות לוואי, עם התאמה לחשיפה לאטזוליזומאב, היתה דומה באופן כללי לפני ולאחר התקדמות המחלה.

במחקר זה בעל זרוע טיפול יחידה נמצא כי מטופלים שהמשיכו בטיפול באטזוליזומאב (טסנטריק) לאחר התקדמות של סרטן אורותליאלי מתקדם או גרורתי, לפי RECIST1.1, נהנו מיתרונות קליניים ממושכים ללא סיכונים נוספים מבחינת בטיחות הטיפול. אתגר עיקרי בטיפול בקרצינומה אורותליאלית מתקדמת ממשיך להיות איתור מטופלים הצפויים להניב מטיפול עם אטזוליזומאב לאחר התקדמות מחלתם.

מקור: 

Necchi A, Joseph RW, Loriot Y, Hoffman-Censits J, Perez-Gracia JL, Petrylak DP, Derleth CL, Tayama D, Zhu Q, Ding B, Kaiser C, Rosenberg JE.
Atezolizumab in platinum-treated locally advanced or metastatic urothelial carcinoma: post-progression outcomes from the phase II IMvigor210 study
Ann Oncol. 2017 Sep 10. doi: 10.1093/annonc/mdx518. [Epub ahead of print]

 

 

נושאים קשורים:  סרטן אורותליאלי מתקדם,  קרצינומה אורותליאלית,  אטזוליזומאב,  טסנטריק,  מחקר IMvigor210,  התקדמות מחלת הסרטן,  טיפול לאחר התקדמות,  הישרדות לאחר התקדמות,  פרופיל בטיחות,  מחקרים