סרטן השד 14.12.2017

איבחון סרטן שד מוקדם

סרטן שד הינו המחלה הממארת השכיחה ביותר בנשים. זיהוי מוקדם וטיפול הולם בנשים עם סרטן שד מוקדם הינו קריטי להשרדותן והחלמתן. לרופא המשפחה תפקיד חשוב בליווי המטופלת והכוונת תהליך האבחון והטיפול

מאת ד"ר גליה מאירי, מומחית ברפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות

סרטן שד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בנשים. זיהוי מוקדם וטיפול הולם בנשים עם סרטן שד מוקדם הינו קריטי להשרדותן והחלמתן. לרופא המשפחה תפקיד חשוב בליווי המטופלת והכוונת תהליך האבחון והטיפול. במאמר זה אציג את נקודות ההתערבות העיקריות של רופא המשפחה:

מטופלת עם גוש בשד

כל רופא משפחה מכיר את המצב בו מגיעה למרפאה מטופלת מבוהלת אשר מיששה גוש בשד. תפקידו של הרופא הוא להרגיע את המטופלת, ולהסביר כי לא כל גוש בשד הוא ממצא ממאיר. כדאי לברר באילו נסיבות המטופלת מיששה את הגוש החשוד, האם המטופלת הרה או מניקה, האם הגוש כואב או משתנה עם הזמן, והאם קיים קשר זמנים בין הממצא לבין המחזור החודשי. מומלץ לתשאל את המטופלת לגבי גורמי הסיכון העיקריים לממאירות של השד [סיפור משפחתי בדרגת קרבה ראשונה, גיל וסת ראשונה, גיל המנופאוזה, מספר לידות, גיל לידת ילד ראשון, הנקה ומשכה, שימוש בגלולות או טיפול הורמונלי חלופי] והאם היו בעבר ממצאים בשד שעברו בירור הדמייתי או ביופסיה. יש לבצע בדיקה ידנית של שני השדיים והאקסילה לפי הטכניקה המקובלת. מומלץ להפנות כל מטופלת אשר מיששה ממצא בשד לבדיקת ממוגרפיה, גם אם הרופא עצמו לא מאתר את הגוש בבדיקה.

ממוגרפיה כבדיקת סקר

הוכח כי תוכנית סקר ע"י ממוגרפיה מביאה לירידה משמעותית בתמותה מסרטן שד, אך בשנים האחרונות מתנהל דיון רחב לגבי הנזקים האפשריים של הבדיקה, יחס עלות-תועלת של ביצועה, הגדרת קבוצת הגיל המיועדת לסקירה, ותדירות הבדיקה המומלצת.

הנחיות כח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת ("הנחיות טבנקין") לשנת 2013 ממליצות על ביצוע ממוגרפיה סוקרת אחת לשנתיים לכלל הנשים בגילאי 74-50 המוגדרות בסיכון נמוך (ללא סיפור משפחתי של סרטן שד בדרגת קרבה ראשונה, ללא נשאות מוטציה בגן BRCA, וללא אטיפיה בביופסית שד קודמת). ההנחיות הייעודיות לסקירה בנשים בסיכון גבוה לא יידונו כאן.

קיימת תוכנית לזימון יזום של נשים לביצוע ממוגרפיית סקר, אך ההיענות חלקית. לרופא המשפחה תפקיד מרכזי בהעלאת המודעות לממוגרפית-סקר בשיחה עם המטופלת, תוך דיון בשיקולים בעד ונגד ביצועה, ומתן מענה לחששות והתנגדויות של המטופלת.

רופא המשפחה נמצא בעמדה ייחודית לזהות מטופלות בסיכון גבוה ולהפנותן לבדיקות סקר מוקדמות או תכופות יותר בהתאם להמלצות, ו/או להפנות לייעוץ גנטי מטופלות אשר במשפחתן קיים ריבוי מקרים של סרטן שד או סרטן שד בגיל צעיר.

השלב הבא: הפניה לביופסיה וקבלת תשובה פתולוגית

נושאים קשורים:  סרטן השד,  רפואת משפחה,  גילוי מוקדם,  סרטן השד בחסות רוש,  תפקיד רופא המשפחה בטיפול בסרטן שד,  נושא תפקיד רופא המשפחה בטיפול בסרטן שד
מאמרים נוספים שיעניינו אותך